איוב 9

1 ויען איוב ויאמר

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

2 אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל

אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי־כֵן וּמַה־יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם־אֵֽל׃

3 אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף

אִם־יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹ לֹֽא־יַעֲנֶנּוּ אַחַת מִנִּי־אָֽלֶף׃

4 חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם

חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִֽי־הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָֽם׃

5 המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו

הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּֽוֹ׃

6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון

הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצֽוּן׃

7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם

הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּֽם׃

8 נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים

נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל־בָּמֳתֵי יָֽם׃

9 עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן

עֹֽשֶׂה־עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָֽן׃

10 עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר

עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד־אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד־אֵין מִסְפָּֽר׃

11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו

הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶה וְיַחֲלֹף וְֽלֹא־אָבִין לֽוֹ׃

12 הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה

הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּ מִֽי־יֹאמַר אֵלָיו מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃

13 אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב

אֱלוֹהַּ לֹא־יָשִׁיב אַפּוֹ תחתו תַּחְתָּיו שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָֽהַב׃

14 אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו

אַף כִּֽי־אָנֹכִי אֶֽעֱנֶנּוּ אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּֽוֹ׃

15 אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן

אֲשֶׁר אִם־צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּֽן׃

16 אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי

אִם־קָרָאתִי וַֽיַּעֲנֵנִי לֹֽא־אַאֲמִין כִּֽי־יַאֲזִין קוֹלִֽי׃

17 אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם

אֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּֽם׃

18 לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים

לֹֽא־יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִֽים׃

19 אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני

אִם־לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה וְאִם־לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵֽנִי׃

20 אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני

אִם־אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי תָּֽם־אָנִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃

21 תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי

תָּֽם־אָנִי לֹֽא־אֵדַע נַפְשִׁי אֶמְאַס חַיָּֽי׃

22 אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה

אַחַת הִיא עַל־כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּֽה׃

23 אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג

אִם־שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָֽג׃

24 ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא

אֶרֶץ ׀ נִתְּנָה בְֽיַד־רָשָׁע פְּנֵֽי־שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה אִם־לֹא אֵפוֹא מִי־הֽוּא׃

25 וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה

וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי־רָץ בָּֽרְחוּ לֹא־רָאוּ טוֹבָֽה׃

26 חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל

חָלְפוּ עִם־אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי־אֹֽכֶל׃

27 אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה

אִם־אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִֽיגָה׃

28 יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני

יָגֹרְתִּי כָל־עַצְּבֹתָי יָדַעְתִּי כִּי־לֹא תְנַקֵּֽנִי׃

29 אנכי ארשע למה-זה הבל איגע

אָנֹכִי אֶרְשָׁע לָמָּה־זֶּה הֶבֶל אִיגָֽע׃

30 אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי

אִם־הִתְרָחַצְתִּי במו־בְמֵי־שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּֽי׃

31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי

אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי וְתִֽעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃

32 כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט

כִּי־לֹא־אִישׁ כָּמֹנִי אֶֽעֱנֶנּוּ נָבוֹא יַחְדָּו בַּמִּשְׁפָּֽט׃

33 לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו

לֹא יֵשׁ־בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל־שְׁנֵֽינוּ׃

34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני

יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ וְאֵמָתוֹ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃

35 אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי

אַֽדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי לֹא־כֵן אָנֹכִי עִמָּדִֽי׃