ויען איוב ויאמר | 1 |
אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |