איוב 9
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Job reprit la parole et dit:
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
Oui, je sais qu’il en est ainsi: comment l’homme aurait-il gain de cause avec Dieu?
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
Si nous désirions discuter avec lui, pas une fois sur mille il ne daignerait nous répondre.
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
Eminemment sage, triomphant de force, qui jamais lui tint tête et s’en trouva bien?
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
Il déplace les montagnes à l’improviste et les bouleverse dans sa colère.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
Il fait trembler la terre sur ses bases et ébranle les colonnes qui la supportent.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
II donne un ordre au soleil, et le soleil ne paraît point; il met un sceau sur les étoiles.
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
A lui seul, il déploie les cieux; il chemine sur la crête des vagues.
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
Ila fait la Grande Ourse, l’Orion, les Pléiades et les demeures sidérales du Midi.
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
Il accomplit des merveilles sans fin, des prodiges qui ne se peuvent compter.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
Ah! S’Il passait auprès de moi, je ne le verrais point; s’il se glissait sous mes yeux, je ne le remarquerais pas.
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
Quand il empoigne quelqu’un, qui lui fera lâcher prise? Qui lui dira: "Que fais-tu?"
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
Dieu ne refoule pas sa colère; sous ses coups plient les satellites de l’orgueil.
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
Et moi j’oserais lui répliquer, je ferais assaut de paroles avec lui,
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
moi, qui tout innocent que je fusse, ne trouverais rien à lui répondre, et demanderais simplement grâce à mon juge!
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
Dût-il même se rendre à mon appel, je ne croirais pas qu’il écoute ma voix;
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
car il m’accable sous un vent de tempête et multiplie gratuitement mes blessures.
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
Il ne me permet pas de reprendre haleine, tant il m’abreuve d’amertumes.
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
S’Agit-il de faire preuve de force, il est là! S’Agit-il de jugement, il dira: "Qui pourrait m’assigner?"
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
Fussé-je innocent, ma bouche me déclarerait coupable! Fussé-je sans reproche, elle me convaincrait de perversité!
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
Oui, je suis sans reproche! Je ne me soucie pas de la vie, je suis las de l’existence.
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
Tout revient au même: aussi dis-je que juste et méchant, il les fait également périr.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
Si un cataclysme entraîne des morts soudaines, il se rit de l’épreuve des innocents.
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
Par lui, la terre a été livrée aux impies: il voile les yeux de ceux qui y rendent la justice. Si ce n’est lui, qui serait-ce?
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
Mes jours sont plus rapides qu’un courrier; ils s’enfuient sans avoir vu le bonheur.
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
Ils passent comme des barques de jonc, comme l’aigle qui se précipite sur la proie.
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
Quand je dis: "Je veux oublier ma souffrance, laisser là ma mine attristée et reprendre mes esprits",
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
je suis envahi par la crainte de mes tourments, sachant bien que tu ne m’absoudras pas.
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
Je serai déclaré coupable: pourquoi donc prendre une peine inutile?
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
Dussé-je me laver dans de la neige fondue et purifier mes mains avec de la potasse,
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
aussitôt tu me plongerais dans une fosse fangeuse, et mes vêtements mêmes auraient horreur de moi.
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
Car il n’est pas un homme comme moi pour que je lui réponde et que nous paraissions ensemble en justice.
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
Il n’existe pas d’arbitre entre nous, qui puisse poser sa main sur tous deux.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
Qu’il écarte de moi sa verge, et que ses terreurs cessent de peser sur moi.
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |
Alors je parlerai sans le redouter, car je n’en suis pas là dans le secret de ma conscience.
