איוב 9

1 ויען איוב ויאמר

And Job answereth and saith: —

2 אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל

Truly I have known that [it is] so, And what — is man righteous with God?

3 אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף

If he delight to strive with Him — He doth not answer him one of a thousand.

4 חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם

Wise in heart and strong in power — Who hath hardened toward Him and is at peace?

5 המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו

Who is removing mountains, And they have not known, Who hath overturned them in His anger.

6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון

Who is shaking earth from its place, And its pillars move themselves.

7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם

Who is speaking to the sun, and it riseth not, And the stars He sealeth up.

8 נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים

Stretching out the heavens by Himself, And treading on the heights of the sea,

9 עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן

Making Osh, Kesil, and Kimah, And the inner chambers of the south.

10 עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר

Doing great things till there is no searching, And wonderful, till there is no numbering.

11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו

Lo, He goeth over by me, and I see not, And He passeth on, and I attend not to it.

12 הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה

Lo, He snatches away, who bringeth it back? Who saith unto Him, 'What dost Thou?'

13 אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב

God doth not turn back His anger, Under Him bowed have proud helpers.

14 אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו

How much less do I — I answer Him? Choose out my words with Him?

15 אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן

Whom, though I were righteous, I answer not, For my judgment I make supplication.

16 אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי

Though I had called and He answereth me, I do not believe that He giveth ear [to] my voice.

17 אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם

Because with a tempest He bruiseth me, And hath multiplied my wounds for nought.

18 לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים

He permitteth me not to refresh my spirit, But filleth me with bitter things.

19 אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני

If of power, lo, the Strong One; And if of judgment — who doth convene me?

20 אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני

If I be righteous, Mine mouth doth declare me wicked, Perfect I am! — it declareth me perverse.

21 תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי

Perfect I am! — I know not my soul, I despise my life.

22 אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה

It is the same thing, therefore I said, 'The perfect and the wicked He is consuming.'

23 אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג

If a scourge doth put to death suddenly, At the trial of the innocent He laugheth.

24 ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא

Earth hath been given Into the hand of the wicked one. The face of its judges he covereth, If not — where, who [is] he?

25 וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה

My days have been swifter than a runner, They have fled, they have not seen good,

26 חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל

They have passed on with ships of reed, As an eagle darteth on food.

27 אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה

Though I say, 'I forget my talking, I forsake my corner, and I brighten up!'

28 יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני

I have been afraid of all my griefs, I have known that Thou dost not acquit me.

29 אנכי ארשע למה-זה הבל איגע

I — I am become wicked; why [is] this? [In] vain I labour.

30 אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי

If I have washed myself with snow-water, And purified with soap my hands,

31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי

Then in corruption Thou dost dip me, And my garments have abominated me.

32 כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט

But if a man like myself — I answer him, We come together into judgment.

33 לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו

If there were between us an umpire, He doth place his hand on us both.

34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני

He doth turn aside from off me his rod, And His terror doth not make me afraid,

35 אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי

I speak, and do not fear Him, But I am not right with myself.