< איוב 9 >
אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
“Truly I know that it is so, but how can man be just with God?
אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
If he is pleased to contend with him, he can’t answer him one time in a thousand.
חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
God is wise in heart, and mighty in strength. Who has hardened himself against him and prospered?
המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
He removes the mountains, and they don’t know it, when he overturns them in his anger.
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
He shakes the earth out of its place. Its pillars tremble.
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
He commands the sun and it doesn’t rise, and seals up the stars.
נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
He alone stretches out the heavens, and treads on the waves of the sea.
עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
He makes the Bear, Orion, and the Pleiades, and the rooms of the south.
עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
He does great things past finding out; yes, marvellous things without number.
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
Behold, he goes by me, and I don’t see him. He passes on also, but I don’t perceive him.
הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
Behold, he snatches away. Who can hinder him? Who will ask him, ‘What are you doing?’
אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
“God will not withdraw his anger. The helpers of Rahab stoop under him.
אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
How much less will I answer him, and choose my words to argue with him?
אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
Though I were righteous, yet I wouldn’t answer him. I would make supplication to my judge.
אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
If I had called, and he had answered me, yet I wouldn’t believe that he listened to my voice.
אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
For he breaks me with a storm, and multiplies my wounds without cause.
לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
He will not allow me to catch my breath, but fills me with bitterness.
אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
If it is a matter of strength, behold, he is mighty! If of justice, ‘Who,’ says he, ‘will summon me?’
אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
Though I am righteous, my own mouth will condemn me. Though I am blameless, it will prove me perverse.
תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
I am blameless. I don’t respect myself. I despise my life.
אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
“It is all the same. Therefore I say he destroys the blameless and the wicked.
אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
If the scourge kills suddenly, he will mock at the trial of the innocent.
ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
The earth is given into the hand of the wicked. He covers the faces of its judges. If not he, then who is it?
וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
“Now my days are swifter than a runner. They flee away. They see no good.
חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
They have passed away as the swift ships, as the eagle that swoops on the prey.
אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
If I say, ‘I will forget my complaint, I will put off my sad face, and cheer up,’
יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
I am afraid of all my sorrows. I know that you will not hold me innocent.
אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
I will be condemned. Why then do I labour in vain?
אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
If I wash myself with snow, and cleanse my hands with lye,
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
yet you will plunge me in the ditch. My own clothes will abhor me.
כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
For he is not a man, as I am, that I should answer him, that we should come together in judgement.
לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
There is no umpire between us, that might lay his hand on us both.
יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
Let him take his rod away from me. Let his terror not make me afraid;
אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |
then I would speak, and not fear him, for I am not so in myself.