איוב 9

1 ויען איוב ויאמר

Then Job answered and said,

2 אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל

I know [it to be] so of a truth: but how should man be just with God?

3 אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף

If he will contend with him, he cannot answer him one of a thousand.

4 חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם

[He is] wise in heart, and mighty in strength: who hath hardened [himself] against him, and hath prospered?

5 המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו

Who removeth the mountains, and they know not: who overturneth them in his anger.

6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון

Who shaketh the earth out of her place, and its pillars tremble.

7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם

Who commandeth the sun, and it riseth not; and sealeth up the stars.

8 נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים

Who alone spreadeth out the heavens, and treadeth upon the waves of the sea.

9 עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן

Who maketh Arcturus, Orion, and Pleiades, and the chambers of the south.

10 עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר

Who doeth great things past finding out; yes, and wonders without number.

11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו

Lo, he goeth by me, and I see [him] not: he passeth on also, but I perceive him not.

12 הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה

Behold, he taketh away, who can hinder him? who will say to him, What doest thou?

13 אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב

[If] God will not withdraw his anger, the proud helpers do stoop under him.

14 אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו

How much less shall I answer him, [and] choose out my words [to reason] with him?

15 אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן

Whom, though I were righteous, [yet] would I not answer, [but] I would make supplication to my judge.

16 אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי

If I had called, and he had answered me; [yet] I would not believe that he had hearkened to my voice.

17 אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם

For he breaketh me with a tempest, and multiplieth my wounds without cause.

18 לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים

He will not suffer me to take my breath, but filleth me with bitterness.

19 אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני

If [I speak] of strength, lo, [he is] strong: and if of judgment, who shall set me a time [to plead]?

20 אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני

If I justify myself, my own mouth will condemn me: [if I say], I [am] perfect, that also will prove me perverse.

21 תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי

[Though] I [were] perfect, [yet] would I not know my soul: I would despise my life.

22 אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה

This [is] one [thing], therefore I said [it], he destroyeth the perfect and the wicked.

23 אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג

If the scourge shall slay suddenly, he will laugh at the trial of the innocent.

24 ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא

The earth is given into the hand of the wicked: he covereth the faces of its judges; if not, where, [and] who [is] he?

25 וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה

Now my days are swifter than a post: they flee away, they see no good.

26 חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל

They are passed away as the swift ships: as the eagle [that] hasteth to the prey.

27 אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה

If I say, I will forget my complaint, I will leave off my heaviness, and comfort [myself]:

28 יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני

I am afraid of all my sorrows, I know that thou wilt not hold me innocent.

29 אנכי ארשע למה-זה הבל איגע

[If] I am wicked, why then do I labor in vain?

30 אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי

If I wash myself with snow water, and make my hands never so clean;

31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי

Yet wilt thou plunge me in the ditch, and my own clothes shall abhor me.

32 כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט

For [he is] not a man, as I [am], [that] I should answer him, [and] we should come together in judgment.

33 לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו

Neither is there any judge between us, [that] might lay his hand upon us both.

34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני

Let him take away his rod from me, and let not his fear terrify me:

35 אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי

[Then] would I speak, and not fear him; but [it is] not so with me.