< איוב 9 >
Then Job answered and said,
אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
I know it is so of a truth: but how should man be just with God?
אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
If he will contend with him, he cannot answer him one of a thousand.
חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
He is wise in heart, and mighty in strength: who hath hardened himself against him, and hath prospered?
המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
Which removeth the mountains, and they know not: which overturneth them in his anger.
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
Which shaketh the earth out of her place, and the pillars thereof tremble.
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
Which commandeth the sun, and it riseth not; and sealeth up the stars.
נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
Which alone spreadeth out the heavens, and treadeth upon the waves of the sea.
עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
Which maketh Arcturus, Orion, and Pleiades, and the chambers of the south.
עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
Which doeth great things past finding out; yea, and wonders without number.
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
Lo, he goeth by me, and I see him not: he passeth on also, but I perceive him not.
הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
Behold, he taketh away, who can hinder him? who will say unto him, What doest thou?
אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
If God will not withdraw his anger, the proud helpers do stoop under him.
אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
How much less shall I answer him, and choose out my words to reason with him?
אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
Whom, though I were righteous, yet would I not answer, but I would make supplication to my judge.
אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
If I had called, and he had answered me; yet would I not believe that he had hearkened unto my voice.
אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
For he breaketh me with a tempest, and multiplieth my wounds without cause.
לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
He will not suffer me to take my breath, but filleth me with bitterness.
אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
If I speak of strength, lo, he is strong: and if of judgment, who shall set me a time to plead?
אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
If I justify myself, mine own mouth shall condemn me: if I say, I am perfect, it shall also prove me perverse.
תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
Though I were perfect, yet would I not know my soul: I would despise my life.
אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
This is one thing, therefore I said it, He destroyeth the perfect and the wicked.
אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
If the scourge slay suddenly, he will laugh at the trial of the innocent.
ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
The earth is given into the hand of the wicked: he covereth the faces of the judges thereof; if not, where, and who is he?
וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
Now my days are swifter than a post: they flee away, they see no good.
חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
They are passed away as the swift ships: as the eagle that hasteth to the prey.
אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
If I say, I will forget my complaint, I will leave off my heaviness, and comfort myself:
יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
I am afraid of all my sorrows, I know that thou wilt not hold me innocent.
אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
If I be wicked, why then labour I in vain?
אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
If I wash myself with snow water, and make my hands never so clean;
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
Yet shalt thou plunge me in the ditch, and mine own clothes shall abhor me.
כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
For he is not a man, as I am, that I should answer him, and we should come together in judgment.
לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
Neither is there any daysman betwixt us, that might lay his hand upon us both.
יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
Let him take his rod away from me, and let not his fear terrify me:
אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |
Then would I speak, and not fear him; but it is not so with me.