< איוב 9 >
Then Iob answered, and sayd,
אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
I knowe verily that it is so: for howe should man compared vnto God, be iustified?
אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
If I would dispute with him, hee could not answere him one thing of a thousand.
חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
He is wise in heart, and mighty in strength: who hath bene fierce against him and hath prospered?
המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
He remoueth the mountaines, and they feele not when he ouerthroweth them in his wrath.
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
Hee remooueth the earth out of her place, that the pillars thereof doe shake.
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
He commandeth the sunne, and it riseth not: hee closeth vp the starres, as vnder a signet.
נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
Hee himselfe alone spreadeth out the heauens, and walketh vpon the height of the sea.
עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
He maketh the starres Arcturus, Orion, and Pleiades, and the climates of the South.
עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
He doeth great things, and vnsearcheable: yea, marueilous things without nomber.
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
Lo, when he goeth by me, I see him not: and when he passeth by, I perceiue him not.
הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
Behold, when he taketh a pray, who can make him to restore it? who shall say vnto him, What doest thou?
אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
God will not withdrawe his anger, and the most mightie helpes doe stoupe vnder him.
אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
Howe much lesse shall I answere him? or howe should I finde out my words with him?
אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
For though I were iust, yet could I not answere, but I would make supplication to my Iudge.
אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
If I cry, and he answere me, yet woulde I not beleeue, that he heard my voyce.
אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
For he destroyeth mee with a tempest, and woundeth me without cause.
לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
He wil not suffer me to take my breath, but filleth me with bitternesse.
אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
If we speake of strength, behold, he is strog: if we speake of iudgement, who shall bring me in to pleade?
אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
If I woulde iustifie my selfe, mine owne mouth shall condemne mee: if I would be perfite, he shall iudge me wicked.
תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
Though I were perfite, yet I knowe not my soule: therefore abhorre I my life.
אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
This is one point: therefore I said, Hee destroyeth the perfite and the wicked.
אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
If the scourge should suddenly slay, should God laugh at the punishment of the innocent?
ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
The earth is giuen into the hand of ye wicked: he couereth the faces of the iudges therof: if not, where is he? or who is he?
וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
My dayes haue bene more swift then a post: they haue fled, and haue seene no good thing.
חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
They are passed as with the most swift ships, and as the eagle that flyeth to the pray.
אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
If I say, I wil forget my complaynt, I will cease from my wrath, and comfort mee,
יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
Then I am afrayd of all my sorowes, knowing that thou wilt not iudge me innocent.
אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
If I be wicked, why labour I thus in vaine?
אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
If I wash my selfe with snowe water, and purge mine hands most cleane,
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
Yet shalt thou plunge mee in the pit, and mine owne clothes shall make me filthie.
כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
For he is not a man as I am, that I shoulde answere him, if we come together to iudgement.
לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
Neyther is there any vmpire that might lay his hand vpon vs both.
יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
Let him take his rod away from me, and let not his feare astonish me:
אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |
Then will I speake, and feare him not: but because I am not so, I holde me still.