איוב 9
| ויען איוב ויאמר | 1 |
And Job answered, and said:
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל | 2 |
Indeed I know it is so, and that man cannot be justified compared with God.
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף | 3 |
If he will contend with him, he cannot answer him one for a thousand.
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם | 4 |
He is wise in heart, and mighty in strength: who hath resisted him, and hath had peace?
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו | 5 |
Who hath removed mountains, and they whom he overthrew in his wrath, knew it not.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון | 6 |
Who shaketh the earth out of her place, and the pillars thereof tremble.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם | 7 |
Who commandeth tile sun and it riseth not: and shutteth up the stars as it were under a seal:
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים | 8 |
Who alone spreadeth out the heavens, and walketh upon the waves of the sea.
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן | 9 |
Who maketh Arcturus, and Orion, and Hyades, and the inner parts of the south.
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר | 10 |
Who doth things great and incomprehensible, and wonderful, of which there is no number.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו | 11 |
If he come to me, I shall not see him: if he depart I shall not understand.
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה | 12 |
If he examine on a sudden, who shall answer him? or who can say: Why dost thou so?
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב | 13 |
God, whose wrath no mall can resist, and under whom they stoop that bear up the world.
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו | 14 |
What am I then, that I should answer him, and have words with him?
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן | 15 |
I, who although I should have any just thing, would not answer, but would make supplication to my judge.
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי | 16 |
And if he should hear me when I call, I should not believe that he had heard my voice.
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם | 17 |
For he shall crush me in a whirlwind, and multiply my wounds even without cause.
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים | 18 |
He alloweth not my spirit to rest, and he filleth me with bitterness.
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני | 19 |
If strength be demanded, he is most strong: if equity of judgment, no man dare bear witness for me.
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני | 20 |
If I would justify myself, my own mouth shall condemn me: if I would shew myself innocent, he shall prove me wicked.
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי | 21 |
Although I should be simple, even this my soul shall be ignorant of, and I shall be weary of my life.
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה | 22 |
One thing there is that I have spoken, both the innocent and the wicked he consumeth.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג | 23 |
If he scourge, let him kill at once, and not laugh at the pains of the innocent.
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא | 24 |
The earth is given into the hand of the wicked, he covereth the face of the judges thereof: and if it be not he, who is it then?
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה | 25 |
My days have been swifter than a post: they have fled away and have not seen good.
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל | 26 |
They have passed by as ships carrying fruits, as an eagle flying to the prey.
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה | 27 |
If I say: I will not speak so: I change my face, and am tormented with sorrow.
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני | 28 |
I feared all my works, knowing that thou didst not spare the offender.
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע | 29 |
But if so also I am wicked, why have I laboured in vain?
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי | 30 |
If I be washed as it were with snow waters, and my hands shall shine ever so clean:
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי | 31 |
Yet thou shalt plunge me in filth, and my garments shall abhor me,
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט | 32 |
For I shall not answer a man that is like myself: nor one that may be heard with me equally in judgment.
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו | 33 |
There is none that may be able to reprove both, and to put his hand between both.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני | 34 |
Let him take his rod away from me, and let not his fear terrify me.
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי | 35 |
I will speak, and will not fear him: for I cannot answer while I am in fear.
