איוב 8
| ויען בלדד השוחי ויאמר | 1 |
Då tok Bildad frå Suah til ords og sagde:
| עד-אן תמלל-אלה ורוח כביר אמרי-פיך | 2 |
«Kor lenge vil du tala so og lata ordi storma fram?
| האל יעות משפט ואם-שדי יעות-צדק | 3 |
Kann Gud vel rengja det som rett er? Kann Allvalds-Gud vel rengja rettferd?
| אם-בניך חטאו-לו וישלחם ביד-פשעם | 4 |
Hev dine søner synda mot han, gav han deim deira synd i vald.
| אם-אתה תשחר אל-אל ואל-שדי תתחנן | 5 |
Um du søkja til din Gud, og beda Allvalds-Gud um nåde,
| אם-זך וישר אתה כי-עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך | 6 |
er du då rein og utan svik, då vil han vakna upp for deg og reisa nytt ditt rettferdshus,
| והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד | 7 |
Um og di fortid vesall var, so mykje større vert di framtid.
| כי-שאל-נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם | 8 |
Ja, spør deg for hjå farne ætter, agt på kva federne fann ut.
| כי-תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי-ארץ | 9 |
- Me inkje veit, er frå i går; vårt liv ein skugge er på jordi -
| הלא-הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים | 10 |
dei skal deg læra, gjeva svar med ord ifrå sitt hjartedjup:
| היגאה-גמא בלא בצה ישגה-אחו בלי-מים | 11 |
«Veks sevet vel på turre land? Trivst storren der som vatnet vantar?
| עדנו באבו לא יקטף ולפני כל-חציר ייבש | 12 |
Enn stend det grønt, vert ikkje skore, då visnar det fyrr anna gras.»
| כן--ארחות כל-שכחי אל ותקות חנף תאבד | 13 |
So gjeng det deim som gløymer Gud; og voni glepp for gudlaus mann.
| אשר-יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו | 14 |
Hans tillit sunderskori vert, hans tiltru vert til kongurvev;
| ישען על-ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום | 15 |
Det hus han styd seg til, det dett; det som han triv til, stend’kje fast.
| רטב הוא לפני-שמש ועל גנתו ינקתו תצא | 16 |
Han saftfull veks, med soli skin; hans greiner yver hagen heng,
| על-גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה | 17 |
og roti kring steinrøysar smett, og smyg seg inn imillom steinar.
| אם-יבלענו ממקמו וכחש בו לא ראיתיך | 18 |
Men vert han riven frå sin stad, so hugsar staden han ei meir.
| הן-הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו | 19 |
Sjå det er gleda på hans veg; or moldi skyt ein annan fram.
| הן-אל לא ימאס-תם ולא-יחזיק ביד-מרעים | 20 |
Men Gud vanvyrder ei den reine; dei vonde tek han ei i handi.
| עד-ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה | 21 |
Han enn din munn med lått skal fylla og lipporne med gledesong;
| שנאיך ילבשו-בשת ואהל רשעים איננו | 22 |
men skammi klæda skal din fiend’; gudløysetjeld finst ikkje meir.»
