איוב 7
| הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו | 1 |
| כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו | 2 |
| כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי | 3 |
| אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף | 4 |
| לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס | 5 |
| ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה | 6 |
| זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב | 7 |
| לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני | 8 |
| כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה (Sheol h7585) | 9 |
| לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו | 10 |
| גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי | 11 |
| הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר | 12 |
| כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי | 13 |
| וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני | 14 |
| ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי | 15 |
| מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי | 16 |
| מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך | 17 |
| ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו | 18 |
| כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי | 19 |
| חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא | 20 |
| ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני | 21 |
