איוב 7
| הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו | 1 |
Militia est vita hominis super terram: et sicut dies mercenarii, dies eius.
| כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו | 2 |
Sicut servus desiderat umbram, et sicut mercenarius præstolatur finem operis sui:
| כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי | 3 |
Sic et ego habui menses vacuos, et noctes laboriosas enumeravi mihi.
| אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף | 4 |
Si dormiero, dicam: Quando consurgam? et rursum expectabo vesperam, et replebor doloribus usque ad tenebras.
| לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס | 5 |
Induta est caro mea putredine et sordibus pulveris, cutis mea aruit, et contracta est.
| ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה | 6 |
Dies mei velocius transierunt quam a texente tela succiditur, et consumpti sunt absque ulla spe.
| זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב | 7 |
Memento quia ventus est vita mea, et non revertetur oculus meus ut videat bona.
| לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני | 8 |
Nec aspiciet me visus hominis: oculi tui in me, et non subsistam.
| כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה (Sheol h7585) | 9 |
Sicut consumitur nubes, et pertransit: sic qui descenderit ad inferos, non ascendet. (Sheol h7585)
| לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו | 10 |
Nec revertetur ultra in domum suam, neque cognoscet eum amplius locus eius.
| גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי | 11 |
Quapropter et ego non parcam ori meo, loquar in tribulatione spiritus mei: confabulabor cum amaritudine animæ meæ.
| הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר | 12 |
Numquid mare ego sum, aut cetus, quia circumdedisti me carcere?
| כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי | 13 |
Si dixero: Consolabitur me lectulus meus, et relevabor loquens mecum in strato meo:
| וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני | 14 |
Terrebis me per somnia, et per visiones horrore concuties.
| ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי | 15 |
Quam ob rem elegit suspendium anima mea, et mortem ossa mea.
| מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי | 16 |
Desperavi, nequaquam ultra iam vivam: parce mihi, nihil enim sunt dies mei.
| מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך | 17 |
Quid est homo, quia magnificas eum? aut quid apponis erga eum cor tuum?
| ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו | 18 |
Visitas eum diluculo, et subito probas illum:
| כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי | 19 |
Usquequo non parcis mihi, nec dimittis me ut glutiam salivam meam?
| חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא | 20 |
Peccavi, quid faciam tibi o custos hominum? quare posuisti me contrarium tibi, et factus sum mihimetipsi gravis?
| ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני | 21 |
Cur non tollis peccatum meum, et quare non aufers iniquitatem meam? ecce, nunc in pulvere dormiam: et si mane me quæsieris, non subsistam.
