איוב 7
| הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו | 1 |
それ人の世にあるは戰鬪にあるがごとくならずや 又其日は傭人の日のごとくなるにあらずや
| כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו | 2 |
奴僕の暮を冀がふが如く傭人のその價を望むがごとく
| כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי | 3 |
我は苦しき月を得させられ 憂はしき夜をあたへらる
| אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף | 4 |
我臥ば乃はち言ふ何時夜あけて我おきいでんかと 曙まで頻に輾轉ぶ
| לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס | 5 |
わが肉は蟲と土塊とを衣服となし 我皮は愈てまた腐る
| ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה | 6 |
わが日は機の梭よりも迅速なり 我望む所なくし之を送る
| זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב | 7 |
想ひ見よ わが生命が氣息なる而已 我目は再び福祉を見ること有じ
| לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני | 8 |
我を見し者の眼かさねて我を見ざらん 汝目を我にむくるも我は已に在ざるべし
| לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו | 10 |
彼は再びその家に歸らず 彼の郷里も最早かれを認めじ
| גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי | 11 |
然ば我はわが口を禁めず 我心の痛によりて語ひ わが神魂の苦しきによりて歎かん
| הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר | 12 |
我あに海ならんや鰐ならんや 汝なにとて我を守らせおきたまふぞ
| כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי | 13 |
わが牀われを慰め わが寢床わが愁を解んと思ひをる時に
| וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני | 14 |
汝夢をもて我を驚かし 異象をもて我を懼れしめたまふ
| ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי | 15 |
是をもて我心は氣息の閉んことを願ひ我この骨よりも死を冀がふ
| מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי | 16 |
われ生命を厭ふ 我は永く生るをことを願はず 我を捨おきたまへ 我日は氣のごときなり
| מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך | 17 |
人を如何なる者として汝これを大にし 之を心に留
| ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו | 18 |
朝ごとに之を看そなはし 時わかず之を試みたまふや
| כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי | 19 |
何時まで汝われに目を離さず 我が津を咽む間も我を捨おきたまはざるや
| חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא | 20 |
人を鑒みたまふ者よ我罪を犯したりとて汝に何をか爲ん 何ぞ我を汝の的となして我にこの身を厭はしめたまふや
| ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני | 21 |
汝なんぞ我の愆を赦さず我罪を除きたまはざるや 我いま土の中に睡らん 汝我を尋ねたまふとも我は在ざるべし
