< איוב 7 >
הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו | 1 |
Has not man his ordered time of trouble on the earth? and are not his days like the days of a servant working for payment?
כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו | 2 |
As a servant desiring the shades of evening, and a workman looking for his payment:
כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי | 3 |
So I have for my heritage months of pain to no purpose, and nights of weariness are given to me.
אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף | 4 |
When I go to my bed, I say, When will it be time to get up? but the night is long, and I am turning from side to side till morning light.
לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס | 5 |
My flesh is covered with worms and dust; my skin gets hard and then is cracked again.
ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה | 6 |
My days go quicker than the cloth-worker's thread, and come to an end without hope.
זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב | 7 |
O, keep in mind that my life is wind: my eye will never again see good.
לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני | 8 |
The eye of him who sees me will see me no longer: your eyes will be looking for me, but I will be gone.
כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה (Sheol ) | 9 |
A cloud comes to an end and is gone; so he who goes down into the underworld comes not up again. (Sheol )
לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו | 10 |
He will not come back to his house, and his place will have no more knowledge of him.
גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי | 11 |
So I will not keep my mouth shut; I will let the words come from it in the pain of my spirit, my soul will make a bitter outcry.
הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר | 12 |
Am I a sea, or a sea-beast, that you put a watch over me?
כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי | 13 |
When I say, In my bed I will have comfort, there I will get rest from my disease;
וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני | 14 |
Then you send dreams to me, and visions of fear;
ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי | 15 |
So that a hard death seems better to my soul than my pains.
מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי | 16 |
I have no desire for life, I would not be living for ever! Keep away from me, for my days are as a breath.
מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך | 17 |
What is man, that you have made him great, and that your attention is fixed on him,
ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו | 18 |
And that your hand is on him every morning, and that you are testing him every minute?
כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי | 19 |
How long will it be before your eyes are turned away from me, so that I may have a minute's breathing-space?
חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא | 20 |
If I have done wrong, what have I done to you, O keeper of men? why have you made me a mark for your blows, so that I am a weariness to myself?
ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני | 21 |
And why do you not take away my sin, and let my wrongdoing be ended? for now I go down to the dust, and you will be searching for me with care, but I will be gone.