איוב 6
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Respondens autem Job, dixit:
| לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד | 2 |
[Utinam appenderentur peccata mea quibus iram merui, et calamitas quam patior, in statera!
| כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו | 3 |
Quasi arena maris hæc gravior appareret; unde et verba mea dolore sunt plena:
| כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני | 4 |
quia sagittæ Domini in me sunt, quarum indignatio ebibit spiritum meum; et terrores Domini militant contra me.
| הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו | 5 |
Numquid rugiet onager cum habuerit herbam? aut mugiet bos cum ante præsepe plenum steterit?
| היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות | 6 |
aut poterit comedi insulsum, quod non est sale conditum? aut potest aliquis gustare quod gustatum affert mortem?
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי | 7 |
Quæ prius nolebat tangere anima mea, nunc, præ angustia, cibi mei sunt.
| מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה | 8 |
Quis det ut veniat petitio mea, et quod expecto tribuat mihi Deus?
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני | 9 |
et qui cœpit, ipse me conterat; solvat manum suam, et succidat me?
| ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש | 10 |
Et hæc mihi sit consolatio, ut affligens me dolore, non parcat, nec contradicam sermonibus Sancti.
| מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי | 11 |
Quæ est enim fortitudo mea, ut sustineam? aut quis finis meus, ut patienter agam?
| אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש | 12 |
Nec fortitudo lapidum fortitudo mea, nec caro mea ænea est.
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני | 13 |
Ecce non est auxilium mihi in me, et necessarii quoque mei recesserunt a me.
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב | 14 |
Qui tollit ab amico suo misericordiam, timorem Domini derelinquit.
| אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו | 15 |
Fratres mei præterierunt me, sicut torrens qui raptim transit in convallibus.
| הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג | 16 |
Qui timent pruinam, irruet super eos nix.
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם | 17 |
Tempore quo fuerint dissipati, peribunt; et ut incaluerit, solventur de loco suo.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו | 18 |
Involutæ sunt semitæ gressuum eorum; ambulabunt in vacuum, et peribunt.
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו | 19 |
Considerate semitas Thema, itinera Saba, et expectate paulisper.
| בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו | 20 |
Confusi sunt, quia speravi: venerunt quoque usque ad me, et pudore cooperti sunt.
| כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו | 21 |
Nunc venistis; et modo videntes plagam meam, timetis.
| הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי | 22 |
Numquid dixi: Afferte mihi, et de substantia vestra donate mihi?
| ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני | 23 |
vel: Liberate me de manu hostis, et de manu robustorum eruite me?
| הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי | 24 |
Docete me, et ego tacebo: et si quid forte ignoravi, instruite me.
| מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם | 25 |
Quare detraxistis sermonibus veritatis, cum e vobis nullus sit qui possit arguere me?
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש | 26 |
Ad increpandum tantum eloquia concinnatis, et in ventum verba profertis.
| אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם | 27 |
Super pupillum irruitis, et subvertere nitimini amicum vestrum.
| ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב | 28 |
Verumtamen quod cœpistis explete: præbete aurem, et videte an mentiar.
| שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה | 29 |
Respondete, obsecro, absque contentione; et loquentes id quod justum est, judicate.
| היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות | 30 |
Et non invenietis in lingua mea iniquitatem, nec in faucibus meis stultitia personabit.]
