איוב 6

1 ויען איוב ויאמר

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

2 לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד

לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי (והיתי) [וְהַוָּתִי] בְּֽמֹאזְנַיִם יִשְׂאוּ־יָֽחַד׃

3 כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו

כִּֽי־עַתָּה מֵחוֹל יַמִּים יִכְבָּד עַל־כֵּן דְּבָרַי לָֽעוּ׃

4 כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני

כִּי חִצֵּי שַׁדַּי עִמָּדִי אֲשֶׁר חֲמָתָם שֹׁתָה רוּחִי בִּעוּתֵי אֱלוֹהַּ יַעַרְכֽוּנִי׃

5 הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו

הֲיִֽנְהַק־פֶּרֶא עֲלֵי־דֶשֶׁא אִם יִגְעֶה־שּׁוֹר עַל־בְּלִילֽוֹ׃

6 היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות

הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי־מֶלַח אִם־יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמֽוּת׃

7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי

מֵאֲנָה לִנְגּוֹעַ נַפְשִׁי הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִֽי׃

8 מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה

מִֽי־יִתֵּן תָּבוֹא שֶׁאֱלָתִי וְתִקְוָתִי יִתֵּן אֱלֽוֹהַּ׃

9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני

וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי יַתֵּר יָדוֹ וִיבַצְּעֵֽנִי׃

10 ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש

וּתְהִי־עוֹד ׀ נֶחָמָתִי וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה לֹא יַחְמוֹל כִּי־לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי קָדֽוֹשׁ׃

11 מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי

מַה־כֹּחִי כִֽי־אֲיַחֵל וּמַה־קִּצִּי כִּֽי־אַאֲרִיךְ נַפְשִֽׁי׃

12 אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש

אִם־כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי אִֽם־בְּשָׂרִי נָחֽוּשׁ׃

13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני

הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּֽנִּי׃

14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב

לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזֽוֹב׃

15 אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו

אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ־נָחַל כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבֹֽרוּ׃

16 הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג

הַקֹּדְרִים מִנִּי־קָרַח עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם־שָֽׁלֶג׃

17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם

בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָֽם׃

18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו

יִלָּפְתוּ אׇרְחוֹת דַּרְכָּם יַעֲלוּ בַתֹּהוּ וְיֹאבֵֽדוּ׃

19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו

הִבִּיטוּ אׇרְחוֹת תֵּמָא הֲלִיכֹת שְׁבָא קִוּוּ־לָֽמוֹ׃

20 בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו

בֹּשׁוּ כִֽי־בָטָח בָּאוּ עָדֶיהָ וַיֶּחְפָּֽרוּ׃

21 כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו

כִּֽי־עַתָּה הֱיִיתֶם לֹא תִּֽרְאוּ חֲתַת וַתִּירָֽאוּ׃

22 הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי

הֲֽכִי־אָמַרְתִּי הָבוּ לִי וּמִכֹּחֲכֶם שִׁחֲדוּ בַעֲדִֽי׃

23 ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני

וּמַלְּטוּנִי מִיַּד־צָר וּמִיַּד עָרִיצִים תִּפְדּֽוּנִי׃

24 הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי

הוֹרוּנִי וַאֲנִי אַחֲרִישׁ וּמַה־שָּׁגִיתִי הָבִינוּ לִֽי׃

25 מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם

מַה־נִּמְרְצוּ אִמְרֵי־יֹשֶׁר וּמַה־יּוֹכִיחַ הוֹכֵחַ מִכֶּֽם׃

26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש

הַלְהוֹכַח מִלִּים תַּחְשֹׁבוּ וּלְרוּחַ אִמְרֵי נֹאָֽשׁ׃

27 אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם

אַף־עַל־יָתוֹם תַּפִּילוּ וְתִכְרוּ עַֽל־רֵיעֲכֶֽם׃

28 ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב

וְעַתָּה הוֹאִילוּ פְנוּ־בִי וְעַל־פְּנֵיכֶם אִם־אֲכַזֵּֽב׃

29 שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה

שֽׁוּבוּ־נָא אַל־תְּהִי עַוְלָה (ושבי) [וְשׁוּבוּ] עוֹד צִדְקִי־בָֽהּ׃

30 היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות

הֲיֵשׁ־בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה אִם־חִכִּי לֹא־יָבִין הַוּֽוֹת׃