איוב 6
| ויען איוב ויאמר | 1 |
ὑπολαβὼν δὲ Ιωβ λέγει
| לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד | 2 |
εἰ γάρ τις ἱστῶν στήσαι μου τὴν ὀργήν τὰς δὲ ὀδύνας μου ἄραι ἐν ζυγῷ ὁμοθυμαδόν
| כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו | 3 |
καὶ δὴ ἄμμου παραλίας βαρυτέρα ἔσται ἀλλ’ ὡς ἔοικεν τὰ ῥήματά μού ἐστιν φαῦλα
| כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני | 4 |
βέλη γὰρ κυρίου ἐν τῷ σώματί μού ἐστιν ὧν ὁ θυμὸς αὐτῶν ἐκπίνει μου τὸ αἷμα ὅταν ἄρξωμαι λαλεῖν κεντοῦσί με
| הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו | 5 |
τί γάρ μὴ διὰ κενῆς κεκράξεται ὄνος ἄγριος ἀλλ’ ἢ τὰ σῖτα ζητῶν εἰ δὲ καὶ ῥήξει φωνὴν βοῦς ἐπὶ φάτνης ἔχων τὰ βρώματα
| היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות | 6 |
εἰ βρωθήσεται ἄρτος ἄνευ ἁλός εἰ δὲ καὶ ἔστιν γεῦμα ἐν ῥήμασιν κενοῖς
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי | 7 |
οὐ δύναται γὰρ παύσασθαί μου ἡ ψυχή βρόμον γὰρ ὁρῶ τὰ σῖτά μου ὥσπερ ὀσμὴν λέοντος
| מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה | 8 |
εἰ γὰρ δῴη καὶ ἔλθοι μου ἡ αἴτησις καὶ τὴν ἐλπίδα μου δῴη ὁ κύριος
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני | 9 |
ἀρξάμενος ὁ κύριος τρωσάτω με εἰς τέλος δὲ μή με ἀνελέτω
| ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש | 10 |
εἴη δέ μου πόλις τάφος ἐφ’ ἧς ἐπὶ τειχέων ἡλλόμην ἐπ’ αὐτῆς οὐ μὴ φείσωμαι οὐ γὰρ ἐψευσάμην ῥήματα ἅγια θεοῦ μου
| מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי | 11 |
τίς γάρ μου ἡ ἰσχύς ὅτι ὑπομένω ἢ τίς μου ὁ χρόνος ὅτι ἀνέχεταί μου ἡ ψυχή
| אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש | 12 |
μὴ ἰσχὺς λίθων ἡ ἰσχύς μου ἢ αἱ σάρκες μού εἰσιν χάλκειαι
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני | 13 |
ἦ οὐκ ἐπ’ αὐτῷ ἐπεποίθειν βοήθεια δὲ ἀπ’ ἐμοῦ ἄπεστιν
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב | 14 |
ἀπείπατό με ἔλεος ἐπισκοπὴ δὲ κυρίου ὑπερεῖδέν με
| אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו | 15 |
οὐ προσεῖδόν με οἱ ἐγγύτατοί μου ὥσπερ χειμάρρους ἐκλείπων ἢ ὥσπερ κῦμα παρῆλθόν με
| הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג | 16 |
οἵτινές με διευλαβοῦντο νῦν ἐπιπεπτώκασίν μοι ὥσπερ χιὼν ἢ κρύσταλλος πεπηγώς
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם | 17 |
καθὼς τακεῖσα θέρμης γενομένης οὐκ ἐπεγνώσθη ὅπερ ἦν
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו | 18 |
οὕτως κἀγὼ κατελείφθην ὑπὸ πάντων ἀπωλόμην δὲ καὶ ἔξοικος ἐγενόμην
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו | 19 |
ἴδετε ὁδοὺς Θαιμανων ἀτραποὺς Σαβων οἱ διορῶντες
| בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו | 20 |
καὶ αἰσχύνην ὀφειλήσουσιν οἱ ἐπὶ πόλεσιν καὶ χρήμασιν πεποιθότες
| כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו | 21 |
ἀτὰρ δὲ καὶ ὑμεῖς ἐπέβητέ μοι ἀνελεημόνως ὥστε ἰδόντες τὸ ἐμὸν τραῦμα φοβήθητε
| הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי | 22 |
τί γάρ μή τι ὑμᾶς ᾔτησα ἢ τῆς παρ’ ὑμῶν ἰσχύος ἐπιδέομαι
| ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני | 23 |
ὥστε σῶσαί με ἐξ ἐχθρῶν ἢ ἐκ χειρὸς δυναστῶν ῥύσασθαί με
| הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי | 24 |
διδάξατέ με ἐγὼ δὲ κωφεύσω εἴ τι πεπλάνημαι φράσατέ μοι
| מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם | 25 |
ἀλλ’ ὡς ἔοικεν φαῦλα ἀληθινοῦ ῥήματα οὐ γὰρ παρ’ ὑμῶν ἰσχὺν αἰτοῦμαι
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש | 26 |
οὐδὲ ὁ ἔλεγχος ὑμῶν ῥήμασίν με παύσει οὐδὲ γὰρ ὑμῶν φθέγμα ῥήματος ἀνέξομαι
| אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם | 27 |
πλὴν ὅτι ἐπ’ ὀρφανῷ ἐπιπίπτετε ἐνάλλεσθε δὲ ἐπὶ φίλῳ ὑμῶν
| ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב | 28 |
νυνὶ δὲ εἰσβλέψας εἰς πρόσωπα ὑμῶν οὐ ψεύσομαι
| שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה | 29 |
καθίσατε δὴ καὶ μὴ εἴη ἄδικον καὶ πάλιν τῷ δικαίῳ συνέρχεσθε
| היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות | 30 |
οὐ γάρ ἐστιν ἐν γλώσσῃ μου ἄδικον ἢ ὁ λάρυγξ μου οὐχὶ σύνεσιν μελετᾷ
