איוב 6
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Hiob antwortete und sprach:
| לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד | 2 |
Wenn man meinen Jammer wöge und mein Leiden zusammen in eine Waage legte,
| כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו | 3 |
so würde es schwerer sein denn Sand am Meer; darum ist's umsonst, was ich rede.
| כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני | 4 |
Denn die Pfeile des Allmächtigen stecken in mir, derselben Grimm säuft aus meinen Geist, und die Schrecknisse Gottes sind auf mich gerichtet.
| הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו | 5 |
Das Wild schreiet nicht, wenn es Gras hat; der Ochse blöket nicht, wenn er sein Futter hat.
| היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות | 6 |
Kann man auch essen, das ungesalzen ist? Oder wer mag kosten das Weiße um den Dotter?
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי | 7 |
Was meiner Seele widerte anzurühren, das ist meine Speise vor Schmerzen.
| מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה | 8 |
O daß meine Bitte geschähe, und Gott gäbe mir, wes ich hoffe!
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני | 9 |
Daß Gott anfinge und zerschlüge mich und ließe seine Hand gehen und zerscheiterte mich!
| ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש | 10 |
So hätte ich noch Trost und wollte bitten in meiner Krankheit, daß er nur nicht schonete. Habe ich doch nicht verleugnet die Rede des Heiligen.
| מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי | 11 |
Was ist meine Kraft, daß ich möge beharren? und welch ist mein Ende, daß meine Seele geduldig sollte sein?
| אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש | 12 |
Ist doch meine Kraft nicht steinern, so ist mein Fleisch nicht ehern.
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני | 13 |
Habe ich doch nirgend keine Hilfe, und mein Vermögen ist weg.
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב | 14 |
Wer Barmherzigkeit seinem Nächsten weigert, der verlässet des Allmächtigen Furcht.
| אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו | 15 |
Meine Brüder gehen verächtlich vor mir über, wie ein Bach, wie die Wasserströme vorüberfließen.
| הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג | 16 |
Doch, welche sich vor dem Reif scheuen, über die wird der Schnee fallen.
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם | 17 |
Zur Zeit, wenn sie die Hitze drücken wird, werden sie verschmachten, und wenn es heiß wird, werden sie vergehen von ihrer Stätte.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו | 18 |
Ihr Weg gehet beiseit aus; sie treten auf das Ungebahnte und werden umkommen.
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו | 19 |
Sie sehen auf die Wege Themas; auf die Pfade Reicharabias warten sie.
| בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו | 20 |
Aber sie werden zuschanden werden, wenn's am sichersten ist, und sich schämen müssen, wenn sie dahin kommen.
| כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו | 21 |
Denn ihr seid nun zu mir kommen; und weil ihr Jammer sehet, fürchtet ihr euch.
| הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי | 22 |
Habe ich auch gesagt: Bringet her und von eurem Vermögen schenket mir
| ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני | 23 |
und errettet mich aus der Hand des Feindes und erlöset mich von der Hand der Tyrannen?
| הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי | 24 |
Lehret mich, ich will schweigen; und was ich nicht weiß, das unterweiset mich.
| מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם | 25 |
Warum tadelt ihr die rechte Rede? Wer ist unter euch, der sie strafen könnte?
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש | 26 |
Ihr erdenket Worte, daß ihr nur strafet, und daß ihr nur paustet Worte, die mich verzagt machen sollen.
| אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם | 27 |
Ihr fallet über einen armen Waisen und grabet eurem Nächsten Gruben.
| ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב | 28 |
Doch weil ihr habt angehoben, sehet auf mich, ob ich vor euch mit Lügen bestehen werde.
| שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה | 29 |
Antwortet, was recht ist; meine Antwort wird noch recht bleiben.
| היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות | 30 |
Was gilt's, ob meine Zunge unrecht habe und mein Mund Böses vorgebe?
