איוב 6
| ויען איוב ויאמר | 1 |
Et Job reprit et dit:
| לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד | 2 |
Ah! qu'on pèse, qu'on pèse mon tourment! et qu'on mette mon malheur dans la balance aussi!
| כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו | 3 |
car sur le sable des mers il l'emporte en grandeur: de là mes paroles outrées!
| כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני | 4 |
Car je porte sur moi les flèches du Tout-puissant, de leur poison mon cœur est abreuvé; les terreurs de Dieu m'ont cerné.
| הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו | 5 |
L'onagre brait-il auprès de la verdure? Le taureau mugit-il auprès de son fourrage?
| היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות | 6 |
Mange-t-on ce qui est insipide, sans sel? Le blanc de l'œuf a-t-il une saveur?
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי | 7 |
Mon âme refuse d'y toucher, et c'est comme une pourriture qui infecte mon pain.
| מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה | 8 |
O, si mon vœu pouvait s'accomplir, et si Dieu remplissait mon souhait!
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני | 9 |
S'il plaisait à Dieu de m'écraser, d'étendre sa main, et de me retrancher!
| ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש | 10 |
Ainsi j'aurais encore une consolation, et une joie dans les maux qu'il ne m'épargne pas, car je n'ai point renié la parole du Dieu Saint.
| מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי | 11 |
Qu'est-ce que ma force pour attendre? et qu'est-ce que ma fin, pour patienter?
| אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש | 12 |
Ma force est-elle la force de la pierre? mon corps est-il d'airain?
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני | 13 |
Par moi-même ne suis-je pas sans ressources, et le secours n'est-il pas refoulé loin de moi?
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב | 14 |
A l'affligé son ami doit de l'affection, sinon il dépouille la crainte du Tout-puissant.
| אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו | 15 |
Mes frères sont perfides comme le torrent, comme les eaux des ravins, qui tarissent,
| הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג | 16 |
que troublent les glaces, où s'enfonce la neige,
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם | 17 |
qui, au temps de leur baisse, se dissipent, et, quand vient la chaleur, leur lit se trouve à sec.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו | 18 |
Les caravanes s'écartent de leur route, s'avancent dans le désert, et périssent;
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו | 19 |
là portent leurs regards les caravanes de Théma, là les voyageurs de Séba placent leur espérance;
| בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו | 20 |
ils ont honte d'avoir eu confiance, ils y arrivent, et sont confus.
| כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו | 21 |
De même vous n'êtes rien, vous voyez la terreur, et tremblez.
| הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי | 22 |
Est-ce que j'ai dit: Donnez-moi! et avec vos biens, gagnez-moi la faveur!
| ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני | 23 |
et tirez-moi de la main de l'ennemi, et de la main des furieux rachetez-moi?
| הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי | 24 |
Instruisez-moi! je veux me taire, et faites-moi sentir en quoi j'ai failli!
| מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם | 25 |
Quelle force dans le langage de la vérité! mais que démontrent vos remontrances?
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש | 26 |
Est-ce des discours que vous pensez à reprendre? mais on livre au vent les propos du désespoir.
| אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם | 27 |
Oui, sur l'orphelin vous jetez le filet, et vous creusez la fosse devant votre ami.
| ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב | 28 |
Mais ici, veuillez me regarder! et vos yeux vous diront si je suis un menteur.
| שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה | 29 |
Revenez donc! qu'il n'y ait pas injustice! revenez! j'ai encore raison sur ce point.
| היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות | 30 |
L'injustice est-elle sur ma langue, et mon palais ne distingue-t-il pas ce qui est mauvais?
