< איוב 6 >
Forsothe Joob answeride, and seide,
לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד | 2 |
Y wolde, that my synnes, bi whiche Y `desseruede ire, and the wretchidnesse which Y suffre, weren peisid in a balaunce.
כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו | 3 |
As the grauel of the see, this wretchidnesse schulde appere greuousere; wherfor and my wordis ben ful of sorewe.
כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני | 4 |
For the arowis of the Lord ben in me, the indignacioun of whiche drynkith vp my spirit; and the dredis of the Lord fiyten ayens me.
הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו | 5 |
Whether a feeld asse schal rore, whanne he hath gras? Ethir whether an oxe schal lowe, whanne he stondith byfor a `ful cratche?
היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות | 6 |
Ether whethir a thing vnsauery may be etun, which is not maad sauery bi salt? Ether whether ony man may taaste a thing, which tastid bryngith deeth?
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי | 7 |
For whi to an hungri soule, yhe, bittir thingis semen to be swete; tho thingis whiche my soule nolde touche bifore, ben now my meetis for angwisch.
מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה | 8 |
Who yyueth, that myn axyng come; and that God yyue to me that, that Y abide?
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני | 9 |
And he that bigan, al to-breke me; releesse he his hond, and kitte me doun?
ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש | 10 |
And `this be coumfort to me, that he turmente me with sorewe, and spare not, and that Y ayenseie not the wordis of the hooli.
מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי | 11 |
For whi, what is my strengthe, that Y suffre? ethir which is myn ende, that Y do pacientli?
אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש | 12 |
Nethir my strengthe is the strengthe of stoonus, nether my fleisch is of bras.
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני | 13 |
Lo! noon help is to me in me; also my meyneal frendis `yeden awey fro me.
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב | 14 |
He that takith awei merci fro his frend, forsakith the drede of the Lord.
אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו | 15 |
My britheren passiden me, as a stronde doith, that passith ruschyngli in grete valeis.
הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג | 16 |
Snow schal come on hem, that dreden frost.
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם | 17 |
In the tyme wherynne thei ben scaterid, thei schulen perische; and as thei ben hoote, thei schulen be vnknyt fro her place.
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו | 18 |
The pathis of her steppis ben wlappid; thei schulen go in veyn, and schulen perische.
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו | 19 |
Biholde ye the pathis of Theman, and the weies of Saba; and abide ye a litil.
בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו | 20 |
Thei ben schent, for Y hopide; and thei camen `til to me, and thei ben hilid with schame.
כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו | 21 |
Now ye ben comun, and now ye seen my wounde, and dreden.
הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי | 22 |
Whether Y seide, Brynge ye to me, and yiue ye of youre catel to me? ethir,
ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני | 23 |
Delyuere ye me fro the hond of enemy, and rauysche ye me fro the hond of stronge men?
הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי | 24 |
Teche ye me, and Y schal be stille; and if in hap Y vnknew ony thing, teche ye me.
מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם | 25 |
Whi han ye depraued the wordis of trewthe? sithen noon is of you, that may repreue me.
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש | 26 |
Ye maken redi spechis oneli for to blame, and ye bryngen forth wordis in to wynde.
אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם | 27 |
Ye fallen in on a fadirles child, and enforsen to peruerte youre frend.
ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב | 28 |
Netheles fille ye that, that ye han bigunne; yyue ye the eere, and se ye, whether Y lie.
שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה | 29 |
Y biseche, answere ye with out strijf, and speke ye, and deme ye that, that is iust.
היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות | 30 |
And ye schulen not fynde wickidnesse in my tunge, nethir foli schal sowne in my chekis.