< איוב 6 >

ויען איוב ויאמר 1
Then responded Job, and said: —
לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד 2
Oh that, weighed, were my vexation, and, my engulfing ruin—into the balances, they would lift up all at once!
כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו 3
For, now, beyond the sand of the seas, would it be heavy, On this account, my words, have wandered.
כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני 4
For, the arrows of the Almighty, are in me, The heat whereof, my spirit is drinking up, The, terrors of GOD, array themselves against me.
הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו 5
Doth the wild ass bray over grass? Or loweth the ox over his fodder?
היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות 6
Can that which hath no savour be eaten without salt? Or is there any taste in the white of an egg?
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי 7
My soul hath refused to touch, Those things, are like disease in my food.
מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה 8
Oh that my request would come! and, my hope, oh that GOD would grant!
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני 9
That it would please GOD to crush me, That he would set free his hand, and cut me off!
ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש 10
So might it still be my comfort, And I might exult in the anguish he would not spare, —That I had not concealed the sayings of the Holy One.
מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי 11
What is my strength, that I should hope? Or what mine end, that I should prolong my desire?
אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש 12
Is my strength, the strength of stones? Or is, my flesh, of bronze?
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני 13
Is there any help at all in me? Is not, abiding success, driven from me?
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב 14
The despairing, from his friend, should have lovingkindness, or, the reverence of the Almighty, he may forsake.
אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו 15
Mine own brethren, have proved treacherous like a torrent, like a channel of torrents which disappear:
הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג 16
Which darken by reason of the cold, over them, is a covering made by the snow:
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם 17
By the time they begin to thaw, they are dried up, as soon as it is warm, they have vanished out of their place.
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו 18
Caravans turn aside by their course, they go up into a waste, and are lost:
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו 19
The caravans of Tema looked about, the travelling companies of Sheba, hoped for them:
בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו 20
They are ashamed that they had trusted, They have come up to one of them, and are confounded.
כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו 21
For, now, ye have come to him, ye see something fearful, and fear.
הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי 22
Is it that I said, Make me a gift, or, out of your abundance, offer a bribe on my behalf;
ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני 23
And deliver me from the hand of the adversary? And, out of the hand of tyrants, ransom me?
הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי 24
Show me, and, I, will hold my peace, And, wherein I have erred, cause me to understand.
מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם 25
How pleasant are the sayings that are right! But what can a decision from you, decide?
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש 26
To decide words, do ye intend, When, to the wind, are spoken the sayings of one in despair?
אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם 27
Surely, the fatherless, ye would assail, and make merchandise of your friend!
ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב 28
But, now, be pleased to turn to me, that it may be, to your faces, if I speak falsehood,
שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה 29
Reply, I pray you, let there be no perversity, Yea reply even yet, my vindication is in it!
היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות 30
Is there, in my tongue, perversity? Or can, my sense, not discern, engulfing ruin?

< איוב 6 >