איוב 6
| ויען איוב ויאמר | 1 |
But Job answered, and said:
| לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד | 2 |
O that my sins, whereby I have deserved wrath, and the calamity that I suffer, were weighed in a balance.
| כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו | 3 |
As the sand of the sea this would appear heavier: therefore my words are full of sorrow:
| כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני | 4 |
For the arrows of the Lord are in me, the rage whereof drinketh up my spirit, and the terrors of the Lord war against me.
| הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו | 5 |
Will the wild ass bray when he hath grass? or will the ox low when he standeth before a full manger?
| היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות | 6 |
Or can an unsavoury thing be eaten, that is not seasoned with salt? or can a man taste that which when tasted bringeth death?
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי | 7 |
The things which before my soul would not touch, now, through anguish are my meats.
| מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה | 8 |
Who will grant that my request may come: and that God may give me what I look for?
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני | 9 |
And that he that hath begun may destroy me, that he may let loose his hand, and cut me off?
| ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש | 10 |
And that this may be my comfort, that afflicting me with sorrow, he spare not, nor I contradict the words of the Holy One.
| מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי | 11 |
For what is my strength, that I can hold out? or what is my end that I should keep patience?
| אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש | 12 |
My strength is not the strength of stones, nor is my flesh of brass.
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני | 13 |
Behold there is no help for me in myself, and my familiar friends also are departed from me.
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב | 14 |
He that taketh away mercy from his friend, forsaketh the fear of the Lord.
| אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו | 15 |
My brethren have passed by me, as the torrent that passeth swiftly in the valleys.
| הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג | 16 |
They that fear the hoary frost, the snow shall fall upon them.
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם | 17 |
At the time when they shall be scattered they shall perish: and after it groweth hot they shall be melted out of their place.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו | 18 |
The paths of their steps are entangled: they shall walk in vain, and shall perish.
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו | 19 |
Consider the paths of Thema, the ways of Saba, and wait a little while.
| בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו | 20 |
They are confounded, because I have hoped: they are come also even unto me, and are covered with shame.
| כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו | 21 |
Now you are come: and now seeing my affliction you are afraid.
| הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי | 22 |
Did I say: Bring to me, and give me of your substance?
| ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני | 23 |
Or deliver me from the hand of the enemy, and rescue me out of the hand of the mighty?
| הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי | 24 |
Teach me, and I will hold my peace: and if I have been ignorant in any thing, instruct me.
| מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם | 25 |
Why have you detracted the words of truth, whereas there is none of you that can reprove me?
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש | 26 |
You dress up speeches only to rebuke, and you utter words to the wind.
| אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם | 27 |
You rush in upon the fatherless, and you endeavour to overthrow your friend.
| ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב | 28 |
However finish what you have begun, give ear, and see whether I lie.
| שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה | 29 |
Answer, I beseech you, without contention: and speaking that which is just, judge ye.
| היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות | 30 |
And you shall not And iniquity in my tongue, neither shall folly sound in my mouth.
