איוב 6

1 ויען איוב ויאמר

And Job answered and said,

2 לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד

Oh that my grief were thoroughly weighed, and all my calamity laid in the balances!

3 כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו

For now it would be heavier than the sand of the seas; therefore my words are vehement.

4 כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני

For the arrows of the Almighty are within me, their poison drinketh up my spirit: the terrors of God are arrayed against me.

5 הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו

Doth the wild ass bray by the grass? loweth an ox over his fodder?

6 היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות

Shall that which is insipid be eaten without salt? Is there any taste in the white of an egg?

7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי

What my soul refuseth to touch, that is as my loathsome food.

8 מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה

Oh that I might have my request, and that God would grant my desire!

9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני

And that it would please God to crush me, that he would let loose his hand and cut me off!

10 ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש

Then should I yet have comfort; and in the pain which spareth not I would rejoice that I have not denied the words of the Holy One.

11 מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי

What is my strength, that I should hope? and what is mine end, that I should have patience?

12 אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש

Is my strength the strength of stones? is my flesh of brass?

13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני

Is it not that there is no help in me, and soundness is driven away from me?

14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב

For him that is fainting kindness [is meet] from his friend; or he forsaketh the fear of the Almighty.

15 אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו

My brethren have dealt deceitfully as a stream, as the channel of streams which pass away,

16 הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג

Which are turbid by reason of the ice, in which the snow hideth itself:

17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם

At the time they diminish, they are dried up; when heat affecteth them, they vanish from their place:

18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו

They wind about in the paths of their course, they go off into the waste and perish.

19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו

The caravans of Tema looked, the companies of Sheba counted on them:

20 בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו

They are ashamed at their hope; they come thither, and are confounded.

21 כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו

So now ye are nothing; ye see a terrible object and are afraid.

22 הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי

Did I say, Bring unto me, and make me a present from your substance?

23 ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני

Or, rescue me from the hand of the oppressor, and redeem me from the hand of the violent?

24 הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי

Teach me, and I will hold my tongue; and cause me to understand wherein I have erred.

25 מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם

How forcible are right words! but what doth your upbraiding reprove?

26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש

Do ye imagine to reprove words? The speeches of one that is desperate are indeed for the wind.

27 אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם

Yea, ye overwhelm the fatherless, and dig [a pit] for your friend.

28 ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב

Now therefore if ye will, look upon me; and it shall be to your face if I lie.

29 שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה

Return, I pray you, let there be no wrong; yea, return again, my righteousness shall be in it.

30 היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות

Is there wrong in my tongue? cannot my taste discern mischievous things?