< איוב 6 >

ויען איוב ויאמר 1
Then Job replied:
לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד 2
“If only my grief could be weighed and placed with my calamity on the scales.
כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו 3
For then it would outweigh the sand of the seas— no wonder my words have been rash.
כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני 4
For the arrows of the Almighty have pierced me; my spirit drinks in their poison; the terrors of God are arrayed against me.
הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו 5
Does a wild donkey bray over fresh grass, or an ox low over its fodder?
היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות 6
Is tasteless food eaten without salt, or is there flavor in the white of an egg?
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי 7
My soul refuses to touch them; they are loathsome food to me.
מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה 8
If only my request were granted and God would fulfill my hope:
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני 9
that God would be willing to crush me, to unleash His hand and cut me off!
ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש 10
It still brings me comfort, and joy through unrelenting pain, that I have not denied the words of the Holy One.
מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי 11
What strength do I have, that I should still hope? What is my future, that I should be patient?
אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש 12
Is my strength like that of stone, or my flesh made of bronze?
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני 13
Is there any help within me now that success is driven from me?
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב 14
A despairing man should have the kindness of his friend, even if he forsakes the fear of the Almighty.
אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו 15
But my brothers are as faithless as wadis, as seasonal streams that overflow,
הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג 16
darkened because of the ice and the inflow of melting snow,
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם 17
but ceasing in the dry season and vanishing from their channels in the heat.
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו 18
Caravans turn aside from their routes; they go into the wasteland and perish.
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו 19
The caravans of Tema look for water; the travelers of Sheba hope to find it.
בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו 20
They are confounded because they had hoped; their arrival brings disappointment.
כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו 21
For now you are of no help; you see terror, and you are afraid.
הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי 22
Have I ever said, ‘Give me something; offer me a bribe from your wealth;
ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני 23
deliver me from the hand of the enemy; redeem me from the grasp of the ruthless’?
הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי 24
Teach me, and I will be silent. Help me understand how I have erred.
מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם 25
How painful are honest words! But what does your argument prove?
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש 26
Do you intend to correct my words, and treat as wind my cry of despair?
אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם 27
You would even cast lots for an orphan and barter away your friend.
ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב 28
But now, please look at me. Would I lie to your face?
שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה 29
Reconsider; do not be unjust. Reconsider, for my righteousness is at stake.
היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות 30
Is there iniquity on my tongue? Can my mouth not discern malice?

< איוב 6 >