< איוב 6 >
לו--שקול ישקל כעשי והיתי (והותי) במאזנים ישאו-יחד | 2 |
惟願我的煩惱稱一稱, 我一切的災害放在天平裏;
כי-עתה--מחול ימים יכבד על-כן דברי לעו | 3 |
現今都比海沙更重, 所以我的言語急躁。
כי חצי שדי עמדי--אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני | 4 |
因全能者的箭射入我身; 其毒,我的靈喝盡了; 上帝的驚嚇擺陣攻擊我。
הינהק-פרא עלי-דשא אם יגעה-שור על-בלילו | 5 |
野驢有草豈能叫喚? 牛有料豈能吼叫?
היאכל תפל מבלי-מלח אם-יש-טעם בריר חלמות | 6 |
物淡而無鹽豈可吃嗎? 蛋青有甚麼滋味呢?
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי | 7 |
看為可厭的食物, 我心不肯挨近。
מי-יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה | 8 |
惟願我得着所求的, 願上帝賜我所切望的;
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני | 9 |
就是願上帝把我壓碎, 伸手將我剪除。
ותהי-עוד נחמתי-- ואסלדה בחילה לא יחמול כי-לא כחדתי אמרי קדוש | 10 |
我因沒有違棄那聖者的言語, 就仍以此為安慰, 在不止息的痛苦中還可踴躍。
מה-כחי כי-איחל ומה-קצי כי-אאריך נפשי | 11 |
我有甚麼氣力使我等候? 我有甚麼結局使我忍耐?
אם-כח אבנים כחי אם-בשרי נחוש | 12 |
我的氣力豈是石頭的氣力? 我的肉身豈是銅的呢?
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני | 13 |
在我豈不是毫無幫助嗎? 智慧豈不是從我心中趕出淨盡嗎?
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב | 14 |
那將要灰心、離棄全能者、 不敬畏上帝的人, 他的朋友當以慈愛待他。
אחי בגדו כמו-נחל כאפיק נחלים יעברו | 15 |
我的弟兄詭詐,好像溪水, 又像溪水流乾的河道。
הקדרים מני-קרח עלימו יתעלם-שלג | 16 |
這河因結冰發黑, 有雪藏在其中;
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם | 17 |
天氣漸暖就隨時消化, 日頭炎熱便從原處乾涸。
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו | 18 |
結伴的客旅離棄大道, 順河偏行,到荒野之地死亡。
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו-למו | 19 |
提瑪結伴的客旅瞻望; 示巴同夥的人等候。
בשו כי-בטח באו עדיה ויחפרו | 20 |
他們因失了盼望就抱愧, 來到那裏便蒙羞。
כי-עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו | 21 |
現在你們正是這樣, 看見驚嚇的事便懼怕。
הכי-אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי | 22 |
我豈說:請你們供給我, 從你們的財物中送禮物給我?
ומלטוני מיד-צר ומיד עריצים תפדוני | 23 |
豈說:拯救我脫離敵人的手嗎? 救贖我脫離強暴人的手嗎?
הורוני ואני אחריש ומה-שגיתי הבינו לי | 24 |
請你們教導我,我便不作聲; 使我明白在何事上有錯。
מה-נמרצו אמרי-ישר ומה-יוכיח הוכח מכם | 25 |
正直的言語力量何其大! 但你們責備是責備甚麼呢?
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נואש | 26 |
絕望人的講論既然如風, 你們還想要駁正言語嗎?
אף-על-יתום תפילו ותכרו על-ריעכם | 27 |
你們想為孤兒拈鬮, 以朋友當貨物。
ועתה הואילו פנו-בי ועל-פניכם אם-אכזב | 28 |
現在請你們看看我, 我決不當面說謊。
שובו-נא אל-תהי עולה ושבי (ושבו) עוד צדקי-בה | 29 |
請你們轉意,不要不公; 請再轉意,我的事有理。
היש-בלשוני עולה אם-חכי לא-יבין הוות | 30 |
我的舌上豈有不義嗎? 我的口裏豈不辨奸惡嗎?