קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |