< איוב 5 >
קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
Rop berre du; kven svarar deg? Kva engel vil du beda til?
כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
Mismod slær fåvis mann i hel og brennhug den som lite veit.
אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
Eg såg ein dåre festa rot, og brått eg laut hans bustad banna.
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
Hans søner hjelpelaus var, uhjelpte trakka ned i porten.
אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
Hans avling åt dei svoltne upp, dei tok ho tråss i klungergjerde, og snara lurde på hans gods.
כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
Men naudi ei frå dusti kjem; ulukka ei or jordi renn;
כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
nei, mannen vert til møda fødd, som gneistarne lyt fljuga høgt.
אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
Eg vilde venda meg til Gud og leggja saki fram for honom,
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
som storverk gjer som ei me skynar, fleir’ underverk enn me kann telja,
הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
som sender regnet ned på jord og vatnet yver mark og eng,
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
som lyfter låg og liten upp og hjelper syrgjande til frelsa,
מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
som spiller planen for dei sløge, so deira hender inkje duger,
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
som fangar vismann i hans vit, so listig råd forrenner seg.
יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
Um dagen støyter dei på myrker, trivlar ved middag som ved natt.
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
Frå sverd frelser han frelser fatigmann, frå deira munn, frå yvervald,
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
so vesalmann fær hava von, men vondskap lata munnen att.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Men sæl den mann som Gud mun refsa; vanvyrd ei tukt frå Allvalds-Gud!
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
Han sårar, men bind og umkring; han slær men lækjer med si hand.
בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
Seks trengslor bergar han deg or, i sju skal inkje vondt deg nå.
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
I hunger fri’r han deg frå dauden, i krig du undan sverdet slepp;
בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
for tungesvipa er du berga, og trygg du er i tap og tjon;
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
du lær åt tjon og hungersnaud og ottast ikkje ville dyr;
כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
du samband hev med stein på marki, og fred med villdyr uti heidi.
וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
Du merkar at ditt tjeld hev fred, og inkje vantar i ditt hus.
וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
Du ser, ditt sæde tallrikt er, ditt avkom rikt som gras på eng.
תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
I mannskraft til di grav du gjeng, lik korn, køyrt inn i rette tid.
הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Det hev me granska; so det er; so høyr og merka deg det då!»