איוב 5

1 קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה

קְֽרָא־נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל־מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶֽה׃

2 כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה

כִּֽי־לֶאֱוִיל יַהֲרׇג־כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָֽה׃

3 אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם

אֲֽנִי־רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִתְאֹֽם׃

4 ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל

יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע וְיִֽדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר וְאֵין מַצִּֽיל׃

5 אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם

אֲשֶׁר קְצִירוֹ ׀ רָעֵב יֹאכֵל וְאֶֽל־מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָֽם׃

6 כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל

כִּי ׀ לֹא־יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא־יִצְמַח עָמָֽל׃

7 כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף

כִּֽי־אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי־רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עֽוּף׃

8 אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי

אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל־אֵל וְאֶל־אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִֽי׃

9 עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר

עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד־אֵין מִסְפָּֽר׃

10 הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות

הַנֹּתֵן מָטָר עַל־פְּנֵי־אָרֶץ וְשֹׁלֵֽחַ מַיִם עַל־פְּנֵי חוּצֽוֹת׃

11 לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע

לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם וְקֹדְרִים שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע׃

12 מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה

מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְֽלֹא־תַעֲשֶׂנָה יְדֵיהֶם תֻּֽשִׁיָּֽה׃

13 לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה

לֹכֵד חֲכָמִים בְּעׇרְמָם וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָֽרָה׃

14 יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים

יוֹמָם יְפַגְּשׁוּ־חֹשֶׁךְ וְכַלַּיְלָה יְֽמַשְׁשׁוּ בַֽצׇּהֳרָֽיִם׃

15 וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון

וַיֹּשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם וּמִיַּד חָזָק אֶבְיֽוֹן׃

16 ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה

וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה וְעֹלָתָה קָפְצָה פִּֽיהָ׃

17 הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס

הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יוֹכִחֶנּוּ אֱלוֹהַּ וּמוּסַר שַׁדַּי אַל־תִּמְאָֽס׃

18 כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה

כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּֽינָה׃

19 בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע

בְּשֵׁשׁ צָרוֹת יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע ׀ לֹֽא־יִגַּע בְּךָ רָֽע׃

20 ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב

בְּֽרָעָב פָּדְךָ מִמָּוֶת וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָֽרֶב׃

21 בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא

בְּשׁוֹט לָשׁוֹן תֵּחָבֵא וְֽלֹא־תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבֽוֹא׃

22 לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא

לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק וּֽמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל־תִּירָֽא׃

23 כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך

כִּי עִם־אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הׇשְׁלְמָה־לָּֽךְ׃

24 וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא

וְֽיָדַעְתָּ כִּֽי־שָׁלוֹם אׇהֳלֶךָ וּֽפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָֽא׃

25 וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ

וְֽיָדַעְתָּ כִּֽי־רַב זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָֽרֶץ׃

26 תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו

תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי־קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּֽוֹ׃

27 הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך

הִנֵּה־זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּֽן־הִיא שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַֽע־לָֽךְ׃