< איוב 5 >
קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
Κάλεσον τώρα, εάν τις σοι αποκριθή; και προς τίνα των αγίων θέλεις αποβλέψει;
כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
Διότι η οργή φονεύει τον άφρονα, και η αγανάκτησις θανατόνει τον μωρόν.
אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
Εγώ είδον τον άφρονα ριζούμενον· αλλ' ευθύς προείπα κατηραμένην την κατοικίαν αυτού.
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
Οι υιοί αυτού είναι μακράν από της σωτηρίας, και καταπιέζονται έμπροσθεν της πύλης, και ουδείς ο ελευθερών·
אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
των οποίων τον θερισμόν κατατρώγει ο πεινών, και αρπάζει αυτόν εκ των ακανθών και την περιουσίαν αυτών καταπίνει ο διψών.
כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
Διότι εκ του χώματος δεν εξέρχεται η θλίψις, ουδέ η λύπη βλαστάνει εκ της γής·
כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
αλλ' ο άνθρωπος γεννάται διά την λύπην, και οι νεοσσοί των αετών διά να πετώσιν υψηλά.
אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
Αλλ' εγώ τον Θεόν θέλω επικαλεσθή, και εν τω Θεώ θέλω εναποθέσει την υπόθεσίν μου·
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
όστις κάμνει μεγαλεία ανεξιχνίαστα, θαυμάσια αναρίθμητα·
הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
όστις δίδει βροχήν επί το πρόσωπον της γης, και πέμπει ύδατα επί το πρόσωπον των αγρών·
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
όστις υψόνει τους ταπεινούς, και ανεγείρει εις σωτηρίαν τους τεθλιμμένους·
מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
όστις διασκεδάζει τας βουλάς των πανούργων, και δεν δύνανται αι χείρες αυτών να εκτελέσωσι την επιχείρησιν αυτών·
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
όστις συλλαμβάνει τους σοφούς εν τη πανουργία αυτών· και η βουλή των δολίων ανατρέπεται·
יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
την ημέραν απαντώσι σκότος, και εν μεσημβρία ψηλαφώσι καθώς εν νυκτί.
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
Τον πτωχόν όμως λυτρόνει εκ της ρομφαίας, εκ του στόματος αυτών και εκ της χειρός του ισχυρού.
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
Και ο πτωχός έχει ελπίδα, της δε ανομίας το στόμα εμφράττεται.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Ιδού, μακάριος ο άνθρωπος, τον οποίον ελέγχει ο Θεός· διά τούτο μη καταφρόνει την παιδείαν του Παντοδυνάμου·
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
διότι αυτός πληγόνει και επιδένει· κτυπά, και αι χείρες αυτού ιατρεύουσιν.
בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
Εν εξ θλίψεσι θέλει σε ελευθερώσει· και εν τη εβδόμη δεν θέλει σε εγγίσει κακόν.
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
Εν τη πείνη θέλει σε λυτρώσει εκ θανάτου· και εν πολέμω εκ χειρός ρομφαίας.
בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Από μάστιγος γλώσσης θέλεις είσθαι πεφυλαγμένος· και δεν θέλεις φοβηθή από του επερχομένου ολέθρου.
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
Τον όλεθρον και την πείναν θέλεις καταγελά· και δεν θέλεις φοβηθή από των θηρίων της γης.
כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
Διότι θέλεις έχει συμμαχίαν μετά των λίθων της πεδιάδος· και τα θηρία του αγρού θέλουσιν ειρηνεύει μετά σου.
וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
Και θέλεις γνωρίσει ότι ειρήνη είναι εν τη σκηνή σου, και θέλεις επισκεφθή την κατοικίαν σου, και δεν θέλει σοι λείπει ουδέν.
וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
Και θέλεις γνωρίσει ότι είναι πολύ το σπέρμα σου, και οι έκγονοί σου ως η βοτάνη της γης.
תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
Θέλεις ελθεί εις τον τάφον εν βαθεί γήρατι, καθώς συσσωρεύεται η θημωνία του σίτου εν τω καιρώ αυτής.
הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Ιδού, τούτο εξιχνιάσαμεν, ούτως έχει· άκουσον αυτό και γνώρισον εν σεαυτώ.