איוב 5
| קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
»Ja, rufe nur! Ist jemand da, der dir Antwort gibt? Und an wen von den heiligen (Engeln) willst du dich wenden?
| כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
Vielmehr den Toren bringt sein Unmut um, und den Einfältigen tötet sein Eifern.
| אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
Ich selbst habe einen Toren zwar Wurzel schlagen sehen, doch gar schnell hatte ich seine Wohnstätte zu verwünschen.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
Seinen Kindern blieb die Hilfe fern, und sie wurden im Tor zertreten, ohne daß ein Retter da war.
| אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
Seine Ernte verzehrte ein anderer, der danach hungerte und sie sogar hinter dem Dorngehege wegholte; und Durstige schnappten nach seinem Vermögen.
| כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
Denn nicht aus dem Erdenstaube erwächst das Unheil, und das Leid sproßt nicht aus der Ackererde hervor,
| כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
sondern der Mensch erzeugt das Leid, wie die Kinder der Flamme einen hohen Flug zu nehmen pflegen.«
| אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
»Doch ich, an den Höchsten würde ich mich wenden und meine Sache Gott anheimstellen,
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
ihm, der große und unerforschliche Dinge tut, Wunderbares ohne Maß und Zahl –
| הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
ihm, der Regen über die Erde hin sendet und des Himmels Naß auf die Fluren fallen läßt –,
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
insofern er Niedrige emporhebt und Trauernde sich des höchsten Glücks erfreuen läßt;
| מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
ihm, der die Pläne der Listigen vereitelt, so daß ihre Hände nichts Erfolgreiches schaffen;
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
ihm, der die Klugen trotz ihrer Schlauheit fängt, so daß die Verschlagenen sich in ihren Anschlägen überstürzen:
| יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
am hellen Tage stoßen sie auf Finsternis, und am Mittag tappen sie im Dunkel wie bei Nacht.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
So rettet er den Wehrlosen vor dem Schwert aus ihrem Rachen, und aus des Starken Faust den Geringen.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
So erblüht dem Schwachen neue Hoffnung, die Bosheit aber muß ihren Mund schließen.«
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
»O wohl dem Menschen, den Gott in Zucht nimmt! Darum verschmähe die Züchtigung des Allmächtigen nicht!
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
Denn er verwundet wohl, doch er verbindet auch; wenn er zerschlägt, so heilen seine Hände auch wieder.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
In sechs Drangsalen errettet er dich, und in sieben wird kein Unheil dich treffen.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
In Hungersnot bewahrt er dich vor dem Tode und im Kriege vor der Gewalt des Schwertes.
| בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Vor den Geißelhieben der Zunge wirst du geborgen sein und brauchst nicht vor der Verheerung zu bangen, daß sie dich erreicht.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
Der Verwüstung und der Hungersnot darfst du lachen und hast von den wilden Tieren des Landes nichts zu befürchten;
| כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
denn mit den Steinen des Feldes stehst du im Bunde, und das Getier des Feldes lebt mit dir in Frieden.
| וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
So wirst du es denn erfahren, daß dein Zelt in Sicherheit ist, und überblickst du dein Gehöft, so wirst du nichts vermissen
| וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
und wirst es erleben, daß deine Nachkommenschaft zahlreich ist und dein Nachwuchs gleich dem Gras der Flur.
| תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
In vollreifem Alter wirst du in die Gruft eingehen, wie der Garbenhaufen eingebracht wird zur rechten Zeit.
| הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Siehe, dies ist es, was wir erforscht haben, so ist es: vernimm es und beherzige es zu deinem Heil!«
