איוב 5
| קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
"Ach, fordere immer vor Gericht! Wer leistet deiner Ladung Folge? Mit Heiligen entzweit, an wen willst du dich wenden?
| כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
Den Toren wird der Ärger töten, den Dummen wird der Zorn das Leben kosten.
| אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
Ich selbst sah einen Toren festgewurzelt stehen; da schaut ich seines Hauses raschen Untergang,
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
und seine Kinder standen hilflos da. Sie mußten, ohne Anwalt, im Gerichtstor sich zertreten lassen.
| אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
Was er geerntet, ißt ein Hungriger, und dieser bringt davon dem Darbenden. Nach ihren Krügen lechzen Durstige.
| כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
Denn Unheil wächst nicht aus dem Staube; nicht sprießt das Unglück aus dem Boden.
| כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
Dem Unglück wächst ein Mensch entgegen, so wie empor der Flamme Funken fliegen.
| אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
An deiner Stelle kehrte ich mich doch zu Gott; ich stellte meine Sache Gott anheim,
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
ihm, der so herrlich, unerforschlich waltet und Wunder wirket ohne Zahl,
| הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
der selbst der Erde Regen spendet und Wasser auf die Fluren schickt,
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
der Niedrige erhöht, Gebeugte führt zum Heil,
| מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
der hintertreibt den Plan der Listigen, daß ihre Hände immer Förderliches schaffen,
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
der Kluge übertrifft an List, so daß der Schlauen Plan sich überstürzt,
| יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
daß sie bei Tag auf Dunkel stoßen, am Mittag tappen wie bei Nacht,
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
der rettet den Verlassenen vor ihrem Rachen, den Armen vor der starken Faust.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
Drum geht dem Schwachen Hoffnung auf; die Bosheit muß ihr Maul verschließen.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Wohl dem, der Gottes Zucht erfährt! Verschmäh daher des Höchsten Mahnung nicht!
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
Denn er verwundet und verbindet; von seiner Hand kommt Schlag und Heil.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
In sechs der Nöte schont er deiner; in sieben dich kein Unheil trifft.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
Er rettet dich vom Tod in Hungersnot, im Krieg vor der Gefahr des Schwertes.
| בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Und greifen Feuerzungen um sich, so bist du wohl geborgen, hast nichts zu fürchten, wenngleich Verheerung kommt.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
Des Dämons und der Seuche kannst du lachen; die wilden Tiere brauchst du nicht zu fürchten.
| כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
Denn mit des Landes Schrecknissen stehst du im Bunde; die wilden Tiere sind dir zugetan.
| וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
Und du erfährst, daß wohlbehalten bleibt dein Zelt, und musterst du dein Haus, vermißt du nichts.
| וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
Die Zahl der Kinder siehst du wachsen; wie Gras im Feld ist dein Gesproß.
| תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
Du gehst zum Grab im hohen Alter ein, wie Garben, eingeführt zur rechten Zeit.
| הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
So ist's. So haben wir's ergründet. So haben wir's gehört. Zu Herzen nimm es dir!"
