< איוב 5 >
קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
Therfor clepe thou, if `ony is that schal answere thee, and turne thou to summe of seyntis.
כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
Wrathfulnesse sleeth `a fonned man, and enuye sleeth a litil child.
אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
Y siy a fool with stidefast rote, and Y curside his feirnesse anoon.
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
Hise sones schulen be maad fer fro helthe, and thei schulen be defoulid in the yate, and `noon schal be that schal delyuere hem.
אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
Whos ripe corn an hungri man schal ete, and an armed man schal rauysche hym, and thei, that thirsten, schulen drynke hise richessis.
כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
No thing is doon in erthe with out cause, and sorewe schal not go out of the erthe.
כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
A man is borun to labour, and a brid to fliyt.
אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
Wherfor Y schal biseche the Lord, and Y schal sette my speche to my God.
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
That makith grete thingis, and that moun not be souyt out, and wondurful thingis with out noumbre.
הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
Which yyueth reyn on the face of erthe, and moistith alle thingis with watris.
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
Which settith meke men an hiy, and reisith with helthe hem that morenen.
מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
Which distrieth the thouytis of yuel willid men, that her hondis moun not fille tho thingis that thei bigunnen.
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
Which takith cautelouse men in the felnesse `of hem, and distrieth the counsel of schrewis.
יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
Bi dai thei schulen renne in to derknessis, and as in nyyt so thei schulen grope in myddai.
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
Certis God schal make saaf a nedi man fro the swerd of her mouth, and a pore man fro the hond of the violent, `ethir rauynour.
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
And hope schal be to a nedi man, but wickidnesse schal drawe togidere his mouth.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Blessid is the man, which is chastisid of the Lord; therfor repreue thou not the blamyng of the Lord.
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
For he woundith, and doith medicyn; he smytith, and hise hondis schulen make hool.
בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
In sixe tribulaciouns he schal delyuere thee, and in the seuenthe tribulacioun yuel schal not touche thee.
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
In hungur he schal delyuere thee fro deeth, and in batel fro the power of swerd.
בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Thou schalt be hid fro the scourge of tunge, and thou schalt not drede myseiste, `ethir wretchidnesse, whanne it cometh.
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
In distriyng maad of enemyes and in hungur thou schalt leiye, and thou schalt not drede the beestis of erthe.
כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
But thi couenaunt schal be with the stonys of erthe, and beestis of erthe schulen be pesible to thee.
וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
And thou schalt wite, that thi tabernacle hath pees, and thou visitynge thi fairnesse schalt not do synne.
וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
And thou schalt wite also, that thi seed schal be many fold, and thi generacioun schal be as an erbe of erthe.
תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
In abundaunce thou schalt go in to the sepulcre, as an heep of wheete is borun in his tyme.
הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Lo! this is so, as we han souyt; which thing herd, trete thou in minde.