< איוב 5 >
קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
Call now, see if any will answer thee! And to which of the holy ones wilt thou look?
כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
Verily grief destroyeth the fool, And wrath consumeth the weak man.
אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
I have seen an impious man taking root, But soon I cursed his habitation.
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
His children are far from safety; They are oppressed at the gate, and there is none to deliver them.
אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
His harvest the hungry devour, Carrying it even through the thorns; And a snare gapeth after his substance.
כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
For affliction cometh not from the dust, Nor doth trouble spring up from the ground;
כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
Behold, man is born to trouble, As the sparks fly upward.
אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
I would look to God, And to God would I commit my cause,
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
Who doeth great things and unsearchable; Yea, marvellous things without number;
הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
Who giveth rain upon the earth, And sendeth water upon the fields;
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
Who placeth the lowly in high places, And restoreth the afflicted to prosperity;
מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
Who disappointeth the devices of the crafty, So that their hands cannot perform their enterprises;
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
Who taketh the wise in their own craftiness, And bringeth to nought the counsel of the artful.
יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
They meet with darkness in the daytime; They grope at noon as if it were night.
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
So he saveth the persecuted from their mouth; The oppressed from the hand of the mighty.
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
So the poor hath hope, And iniquity stoppeth her mouth.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Behold, happy is the man whom God correcteth; Therefore despise not thou the chastening of the Almighty.
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
For he bruiseth, and bindeth up; He woundeth, and his hands make whole.
בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
In six troubles will he deliver thee; Yea, in seven shall no evil touch thee.
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
In famine he will redeem thee from death, And in war from the power of the sword.
בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Thou shalt be safe from the scourge of the tongue, And shalt not be afraid of destruction, when it cometh.
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
At destruction and famine thou shalt laugh, And of the wild beasts of the land shalt thou not be afraid.
כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
For thou shalt be in league with the stones of the field; Yea, the beasts of the forest shall be at peace with thee.
וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
Thou shalt find that thy tent is in peace; Thou shalt visit thy dwelling, and not be disappointed.
וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
Thou shalt see thy descendants numerous, And thine offspring as the grass of the earth.
תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
Thou shalt come to thy grave in full age, As a shock of corn gathered in its season.
הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Lo! this we have searched out; so it is: Hear it, and lay it up in thy mind!