איוב 5
| קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
Call now, if there be any that will answer thee; and to which of the saints wilt thou turn?
| כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
For wrath killeth the foolish man, and envy slayeth the silly one.
| אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
I have seen the foolish taking root: but suddenly I cursed his habitation.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
His children are far from safety, and they are crushed in the gate, neither [is there] any to deliver [them].
| אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
Whose harvest the hungry eateth up, and taketh it even out of the thorns, and the robber swalloweth up their substance.
| כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
Although affliction cometh not forth of the dust, neither doth trouble spring out of the ground;
| כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
Yet man is born unto trouble, as the sparks fly upward.
| אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
I would seek unto God, and unto God would I commit my cause:
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
Which doeth great things and unsearchable; marvellous things without number:
| הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
Who giveth rain upon the earth, and sendeth waters upon the fields:
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
To set up on high those that be low; that those which mourn may be exalted to safety.
| מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
He disappointeth the devices of the crafty, so that their hands cannot perform [their] enterprise.
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
He taketh the wise in their own craftiness: and the counsel of the froward is carried headlong.
| יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
They meet with darkness in the daytime, and grope in the noonday as in the night.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
But he saveth the poor from the sword, from their mouth, and from the hand of the mighty.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
So the poor hath hope, and iniquity stoppeth her mouth.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Behold, happy [is] the man whom God correcteth: therefore despise not thou the chastening of the Almighty:
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
For he maketh sore, and bindeth up: he woundeth, and his hands make whole.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
He shall deliver thee in six troubles: yea, in seven there shall no evil touch thee.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
In famine he shall redeem thee from death: and in war from the power of the sword.
| בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Thou shalt be hid from the scourge of the tongue: neither shalt thou be afraid of destruction when it cometh.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
At destruction and famine thou shalt laugh: neither shalt thou be afraid of the beasts of the earth.
| כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
For thou shalt be in league with the stones of the field: and the beasts of the field shall be at peace with thee.
| וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
And thou shalt know that thy tabernacle [shall be] in peace; and thou shalt visit thy habitation, and shalt not sin.
| וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
Thou shalt know also that thy seed [shall be] great, and thine offspring as the grass of the earth.
| תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
Thou shalt come to [thy] grave in a full age, like as a shock of corn cometh in in his season.
| הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Lo this, we have searched it, so it [is; ] hear it, and know thou [it] for thy good.
