< איוב 5 >
קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
Call now, if there be any that will answer thee; and to which of the holy ones wilt thou turn?
כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
For wrath killeth the foolish man, and envy slayeth the silly one.
אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
I have seen the foolish taking root: but suddenly I cursed his habitation.
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
His children are far from safety, and they are crushed in the gate, neither is there any to deliver them.
אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
Whose harvest the hungry eateth up, and taketh it even out of the thorns, and the robber swalloweth up their substance.
כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
Although affliction cometh not forth of the dust, neither doth trouble spring out of the ground;
כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
Yet man is born unto trouble, as the sparks fly upward.
אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
I would seek unto God, and unto God would I commit my cause:
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
Which doeth great things and unsearchable; marvellous things without number:
הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
Who giveth rain upon the earth, and sendeth waters upon the fields:
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
To set up on high those that be low; that those which mourn may be exalted to safety.
מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
He disappointeth the devices of the crafty, so that their hands cannot perform their enterprise.
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
He taketh the wise in their own craftiness: and the counsel of the perverse is carried headlong.
יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
They meet with darkness in the daytime, and grope in the noonday as in the night.
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
But he saveth the poor from the sword, from their mouth, and from the hand of the mighty.
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
So the poor hath hope, and iniquity stoppeth her mouth.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Behold, happy is the man whom God correcteth: therefore despise not thou the chastening of the Almighty:
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
For he maketh sore, and bindeth up: he woundeth, and his hands make whole.
בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
He shall deliver thee in six troubles: yea, in seven there shall no evil touch thee.
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
In famine he shall redeem thee from death: and in war from the power of the sword.
בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Thou shalt be hid from the scourge of the tongue: neither shalt thou be afraid of destruction when it cometh.
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
At destruction and famine thou shalt laugh: neither shalt thou be afraid of the beasts of the earth.
כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
For thou shalt be in league with the stones of the field: and the beasts of the field shall be at peace with thee.
וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
And thou shalt know that thy tabernacle shall be in peace; and thou shalt visit thy habitation, and shalt not sin.
וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
Thou shalt know also that thy seed shall be great, and thine offspring as the grass of the earth.
תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
Thou shalt come to thy grave in a full age, like as a shock of grain cometh in in his season.
הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Lo this, we have searched it, so it is; hear it, and know thou it for thy good.