< איוב 5 >
קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
Call nowe, if any will answere thee, and to which of the Saintes wilt thou turne?
כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
Doubtlesse anger killeth the foolish, and enuie slayeth the idiote.
אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
I haue seene the foolish well rooted, and suddenly I cursed his habitation, saying,
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
His children shalbe farre from saluation, and they shall be destroyed in the gate, and none shall deliuer them.
אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
The hungrie shall eate vp his haruest: yea, they shall take it from among the thornes, and the thirstie shall drinke vp their substance.
כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
For miserie commeth not foorth of the dust, neither doeth affliction spring out of the earth.
כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
But man is borne vnto trauaile, as the sparkes flie vpwarde.
אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
But I would inquire at God, and turne my talke vnto God:
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
Which doeth great things and vnsearchable, and marueilous things without nomber.
הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
He giueth raine vpon the earth, and powreth water vpon the streetes,
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
And setteth vp on hie them that be lowe, that the sorowfull may be exalted to saluation.
מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
He scattereth the deuices of the craftie: so that their handes can not accomplish that which they doe enterprise.
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
He taketh the wise in their craftinesse, and the counsel of the wicked is made foolish.
יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
They meete with darkenesse in the day time, and grope at noone day, as in the night.
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
But he saueth the poore from the sword, from their mouth, and from the hande of the violent man,
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
So that the poore hath his hope, but iniquitie shall stop her mouth.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Beholde, blessed is the man whome God correcteth: therefore refuse not thou the chastising of the Almightie.
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
For he maketh the wound, and bindeth it vp: he smiteth, and his handes make whole.
בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
He shall deliuer thee in sixe troubles, and in the seuenth the euill shall not touch thee.
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
In famine he shall deliuer thee from death: and in battel from the power of the sworde.
בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Thou shalt be hid from the scourge of the tongue, and thou shalt not be afraid of destruction when it commeth.
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
But thou shalt laugh at destruction and dearth, and shalt not be afraide of the beast of the earth.
כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
For the stones of the fielde shall be in league with thee, and the beastes of the field shall be at peace with thee.
וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
And thou shalt knowe, that peace shall be in thy tabernacle, and thou shalt visite thine habitation, and shalt not sinne.
וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
Thou shalt perceiue also, that thy seede shalbe great, and thy posteritie as the grasse of the earth.
תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
Thou shalt goe to thy graue in a ful age, as a ricke of corne commeth in due season into the barne.
הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Lo, thus haue we inquired of it, and so it is: heare this and knowe it for thy selfe.