< איוב 5 >
קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
Call, I pray thee! Is there any that answereth thee? and to which of the holy ones wilt thou turn?
כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
For vexation killeth the foolish man, and envy slayeth the simple.
אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
I myself saw the foolish taking root, but suddenly I cursed his habitation.
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
His children are far from safety, and they are crushed in the gate, and there is no deliverer:
אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
Whose harvest the hungry eateth up, and taketh even out of the thorns; and the snare gapeth for his substance.
כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
For evil cometh not forth from the dust, neither doth trouble spring out of the ground;
כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
For man is born to trouble, as the sparks fly upwards.
אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
But as for me I will seek unto God, and unto God commit my cause;
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
Who doeth great things and unsearchable, marvellous things without number;
הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
Who giveth rain on the face of the earth, and sendeth waters on the face of the fields;
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
Setting up on high those that are low; and mourners are exalted to prosperity.
מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
He disappointeth the devices of the crafty, and their hands carry not out the enterprise.
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
He taketh the wise in their own craftiness; and the counsel of the wily is carried headlong:
יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
They meet with darkness in the daytime, and grope at midday as in the night.
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
And he saveth the needy from the sword, from their mouth, and from the hand of the mighty.
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
So the poor hath what he hopeth for, and unrighteousness stoppeth her mouth.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Behold, happy is the man whom God correcteth; therefore despise not the chastening of the Almighty.
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
For he maketh sore, and bindeth up; he woundeth, and his hands make whole.
בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
He will deliver thee in six troubles, and in seven there shall no evil touch thee.
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
In famine he will redeem thee from death, and in war from the power of the sword.
בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Thou shalt be hidden from the scourge of the tongue; and thou shalt not be afraid of destruction when it cometh.
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
At destruction and famine thou shalt laugh, and of the beasts of the earth thou shalt not be afraid.
כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
For thou shalt be in league with the stones of the field, and the beasts of the field shall be at peace with thee.
וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
And thou shalt know that thy tent is in peace; and thou wilt survey thy fold, and miss nothing.
וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
And thou shalt know that thy seed is numerous, and thine offspring as the herb of the earth.
תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
Thou shalt come to the grave in a ripe age, as a shock of corn is brought in in its season.
הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Behold this, we have searched it out, so it is; hear it, and know thou it for thyself.