איוב 5
| קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
»Raab kun! Giver nogen dig Svar? Og til hvem af de Hellige vender du dig?
| כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
Thi Daarens Harme koster ham Livet, Taabens Vrede bliver hans Død.
| אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
Selv har jeg set en Daare rykkes op, hans Bolig raadne brat;
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
hans Sønner var uden Hjælp, traadtes ned i Porten, ingen reddede dem;
| אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
sultne aad deres Høst, de tog den, selv mellem Torne, og tørstige drak deres Mælk.
| כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
Thi Vanheld vokser ej op af Støvet, Kvide spirer ej frem af Jorden,
| כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
men Mennesket avler Kvide, og Gnisterne flyver til Vejrs.
| אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
Nej, jeg vilde søge til Gud og lægge min Sag for ham,
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
som øver ufattelig Vælde og Undere uden Tal,
| הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
som giver Regn paa Jorden og nedsender Vand over Marken
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
for at løfte de bøjede højt, saa de sørgende opnaar Frelse,
| מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
han, som krydser de kloges Tanker, saa de ikke virker noget, der varer,
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
som fanger de vise i deres Kløgt, saa de listiges Raad er forhastet;
| יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
i Mørke raver de, selv om Dagen, famler ved Middag, som var det Nat.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
Men han frelser den arme fra Sværdet og fattig af stærkes Haand,
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
saa der bliver Haab for den ringe og Ondskaben lukker sin Mund.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Held den Mand, som revses at Gud; ringeagt ej den Almægtiges Tugt!
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
Thi han saarer, og han forbinder, han slaar, og hans Hænder læger.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
Seks Gange redder han dig i Trængsel, syv gaar Ulykken uden om dig;
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
han frier dig fra Døden i Hungersnød, i Krig fra Sværdets Vold;
| בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
du er gemt for Tungens Svøbe, har intet at frygte, naar Voldsdaad kommer;
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
du ler ad Voldsdaad og Hungersnød og frygter ej Jordens vilde Dyr;
| כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
du har Pagt med Markens Sten, har Fred med Markens Vilddyr;
| וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
du kender at have dit Telt i Fred, du mønstrer din Bolig, og intet fattes;
| וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
du kender at have et talrigt Afkom, som Jordens Urter er dine Spirer;
| תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
Graven naar du i Ungdomskraft, som Neg føres op, naar Tid er inde.
| הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Se, det har vi gransket, saaledes er det; det har vi hørt, saa vid ogsaa du det!
