איוב 5
| קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה | 1 |
Raab, kære, om der er nogen, som svarer dig? og til hvem af de hellige vil du vende Ansigtet?
| כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה | 2 |
Thi Fortørnelse slaar en Daare ihjel, og Nidkærhed dræber den taabelige.
| אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם | 3 |
Jeg saa en Daare rodfæstet, og jeg forbandede hans Bolig hastelig.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל | 4 |
Hans Børn vare langt fra Frelse og nedtraadtes i Porten, og der var ingen, som reddede dem.
| אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם | 5 |
Den hungrige opaad hans Høst og hentede den endog fra Tjørnehegnet, og Røverne opslugte hans Formue.
| כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל | 6 |
Thi Uretfærdighed skyder ikke frem af Støvet, og Møje vokser ikke op af Jorden;
| כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף | 7 |
men et Menneske bliver født til Møje, ligesom Gnister maa flyve højt op.
| אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי | 8 |
Dog jeg vilde søge hen til Gud, og til Gud vilde jeg rette min Tale;
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר | 9 |
til ham, som gør store Ting, hvilke man ikke kan ransage, underlige Ting, saa der er intet Tal paa dem;
| הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות | 10 |
ham, som giver Regn paa Jorden og lader Vand komme paa Markerne;
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע | 11 |
for at sætte de ringe højt op, og at de sørgende ophøjes ved Frelse;
| מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה | 12 |
ham, som gør de træskes Anslag til intet, at deres Hænder ikke kunne udføre Sagen;
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה | 13 |
ham, som griber de vise i deres Træskhed, saa de underfundiges Raad hastelig omstødes;
| יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים | 14 |
om Dagen løbe de an i Mørket og føle sig for om Middagen, som var det Nat.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון | 15 |
Og han frelser en fattig fra Sværd, fra deres Mund og fra den stærkes Haand,
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה | 16 |
saa der bliver Haab for den ringe, og Uretfærdighed maa lukke sin Mund.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס | 17 |
Se, saligt er det Menneske, som Gud straffer; derfor foragte du ikke den Almægtiges Tugtelse!
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה | 18 |
Thi han gør Smerte og forbinder; han saargør, og hans Hænder læge.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע | 19 |
I seks Angester skal han fri dig, og i syv skal intet ondt røre dig.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב | 20 |
I Hunger skal han frelse dig fra Døden og i Krig fra Sværdets Vold.
| בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא | 21 |
Du skal finde Skjul for Tungens Svøbe og ikke frygte for Ødelæggelse, naar den kommer.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא | 22 |
Du skal le ad Ødelæggelse og Hunger og ikke frygte for Jordens Dyr;
| כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך | 23 |
thi med Stenene paa Marken har du Pagt, og Markens Dyr skulle holde Fred med dig.
| וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא | 24 |
Og du skal forfare, at dit Telt har Fred, og du skal besøge din Bolig og intet savne.
| וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ | 25 |
Og du skal forfare, at din Sæd skal blive mangfoldig, og din Afkom som Græs paa Jorden.
| תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו | 26 |
Du skal komme til Graven i Alderdom, ligesom Neg optages i sin Tid.
| הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך | 27 |
Se dette, det have vi undersøgt, saa er det; hør det, og forstaa det vel!
