< איוב 41 >
תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו | 1 |
An extrahere poteris leviathan hamo, et fune ligabis linguam eius?
התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו | 2 |
Numquid pones circulum in naribus eius, aut armilla perforabis maxillam eius?
הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות | 3 |
Numquid multiplicabit ad te preces, aut loquetur tibi mollia?
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם | 4 |
Numquid feriet tecum pactum, et accipies eum servum sempiternum?
התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך | 5 |
Numquid illudes ei quasi avi, aut ligabis eum ancillis tuis?
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים | 6 |
Concident eum amici, divident illum negotiatores?
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו | 7 |
Numquid implebis sagenas pelle eius, et gurgustium piscium capite illius?
שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף | 8 |
Pone super eum manum tuam: memento belli, nec ultra addas loqui.
הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל | 9 |
Ecce, spes eius frustrabitur eum, et videntibus cunctis præcipitabitur.
לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב | 10 |
Non quasi crudelis suscitabo eum: quis enim resistere potest vultui meo?
מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא | 11 |
Quis ante dedit mihi, ut reddam ei? omnia quæ sub cælo sunt, mea sunt.
לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו | 12 |
Non parcam ei, et verbis potentibus, et ad deprecandum compositis.
מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא | 13 |
Quis revelabit faciem indumenti eius? et in medium oris eius quis intrabit?
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה | 14 |
Portas vultus eius quis aperiet? per gyrum dentium eius formido.
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר | 15 |
Corpus illius quasi scuta fusilia, compactum squamis se prementibus.
אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם | 16 |
Una uni coniungitur, et ne spiraculum quidem incedit per eas:
איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו | 17 |
Una alteri adhærebit, et tenentes se nequaquam separabuntur.
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר | 18 |
Sternutatio eius splendor ignis, et oculi eius, ut palpebræ diluculi.
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו | 19 |
De ore eius lampades procedunt, sicut tædæ ignis accensæ.
מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן | 20 |
De naribus eius procedit fumus, sicut ollæ succensæ atque ferventis.
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא | 21 |
Halitus eius prunas ardere facit, et flamma de ore eius egreditur.
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה | 22 |
In collo eius morabitur fortitudo, et faciem eius præcedit egestas.
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט | 23 |
Membra carnium eius cohærentia sibi: mittet contra eum fulmina, et ad locum alium non ferentur.
לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית | 24 |
Cor eius indurabitur tamquam lapis, et stringetur quasi malleatoris incus.
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו | 25 |
Cum sublatus fuerit, timebunt angeli, et territi purgabuntur.
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה | 26 |
Cum apprehenderit eum gladius, subsitere non poterit neque hasta, neque thorax:
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה | 27 |
Reputabit enim quasi paleas ferrum, et quasi lignum putridum, æs.
לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע | 28 |
Non fugabit eum vir sagittarius, in stipulam versi sunt ei lapides fundæ.
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון | 29 |
Quasi stipulam æstimabit malleum, et deridebit vibrantem hastam.
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט | 30 |
Sub ipso erunt radii solis, et sternet sibi aurum quasi lutum.
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה | 31 |
Fervescere faciet quasi ollam profundum mare, et ponet quasi cum unguenta bulliunt.
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה | 32 |
Post eum lucebit semita, æstimabit abyssum quasi senescentem.
אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת | 33 |
Non est super terram potestas, quæ comparetur ei, qui factus est ut nullum timeret.
את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ | 34 |
Omne sublime videt, ipse est rex super universos filios superbiæ.