< איוב 41 >
תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו | 1 |
ἄξεις δὲ δράκοντα ἐν ἀγκίστρῳ περιθήσεις δὲ φορβεὰν περὶ ῥῖνα αὐτοῦ
התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו | 2 |
εἰ δήσεις κρίκον ἐν τῷ μυκτῆρι αὐτοῦ ψελίῳ δὲ τρυπήσεις τὸ χεῖλος αὐτοῦ
הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות | 3 |
λαλήσει δέ σοι δεήσει ἱκετηρίᾳ μαλακῶς
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם | 4 |
θήσεται δὲ διαθήκην μετὰ σοῦ λήμψῃ δὲ αὐτὸν δοῦλον αἰώνιον
התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך | 5 |
παίξῃ δὲ ἐν αὐτῷ ὥσπερ ὀρνέῳ ἢ δήσεις αὐτὸν ὥσπερ στρουθίον παιδίῳ
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים | 6 |
ἐνσιτοῦνται δὲ ἐν αὐτῷ ἔθνη μεριτεύονται δὲ αὐτὸν φοινίκων γένη
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו | 7 |
πᾶν δὲ πλωτὸν συνελθὸν οὐ μὴ ἐνέγκωσιν βύρσαν μίαν οὐρᾶς αὐτοῦ καὶ ἐν πλοίοις ἁλιέων κεφαλὴν αὐτοῦ
שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף | 8 |
ἐπιθήσεις δὲ αὐτῷ χεῖρα μνησθεὶς πόλεμον τὸν γινόμενον ἐν σώματι αὐτοῦ καὶ μηκέτι γινέσθω
הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל | 9 |
οὐχ ἑόρακας αὐτὸν οὐδὲ ἐπὶ τοῖς λεγομένοις τεθαύμακας
לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב | 10 |
οὐ δέδοικας ὅτι ἡτοίμασταί μοι τίς γάρ ἐστιν ὁ ἐμοὶ ἀντιστάς
מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא | 11 |
ἢ τίς ἀντιστήσεταί μοι καὶ ὑπομενεῖ εἰ πᾶσα ἡ ὑπ’ οὐρανὸν ἐμή ἐστιν
לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו | 12 |
οὐ σιωπήσομαι δῑ αὐτόν καὶ λόγον δυνάμεως ἐλεήσει τὸν ἴσον αὐτοῦ
מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא | 13 |
τίς ἀποκαλύψει πρόσωπον ἐνδύσεως αὐτοῦ εἰς δὲ πτύξιν θώρακος αὐτοῦ τίς ἂν εἰσέλθοι
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה | 14 |
πύλας προσώπου αὐτοῦ τίς ἀνοίξει κύκλῳ ὀδόντων αὐτοῦ φόβος
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר | 15 |
τὰ ἔγκατα αὐτοῦ ἀσπίδες χάλκειαι σύνδεσμος δὲ αὐτοῦ ὥσπερ σμιρίτης λίθος
אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם | 16 |
εἷς τοῦ ἑνὸς κολλῶνται πνεῦμα δὲ οὐ μὴ διέλθῃ αὐτόν
איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו | 17 |
ἀνὴρ τῷ ἀδελφῷ αὐτοῦ προσκολληθήσεται συνέχονται καὶ οὐ μὴ ἀποσπασθῶσιν
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר | 18 |
ἐν πταρμῷ αὐτοῦ ἐπιφαύσκεται φέγγος οἱ δὲ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ εἶδος ἑωσφόρου
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו | 19 |
ἐκ στόματος αὐτοῦ ἐκπορεύονται λαμπάδες καιόμεναι καὶ διαρριπτοῦνται ἐσχάραι πυρός
מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן | 20 |
ἐκ μυκτήρων αὐτοῦ ἐκπορεύεται καπνὸς καμίνου καιομένης πυρὶ ἀνθράκων
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא | 21 |
ἡ ψυχὴ αὐτοῦ ἄνθρακες φλὸξ δὲ ἐκ στόματος αὐτοῦ ἐκπορεύεται
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה | 22 |
ἐν δὲ τραχήλῳ αὐτοῦ αὐλίζεται δύναμις ἔμπροσθεν αὐτοῦ τρέχει ἀπώλεια
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט | 23 |
σάρκες δὲ σώματος αὐτοῦ κεκόλληνται καταχέει ἐπ’ αὐτόν οὐ σαλευθήσεται
לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית | 24 |
ἡ καρδία αὐτοῦ πέπηγεν ὡς λίθος ἕστηκεν δὲ ὥσπερ ἄκμων ἀνήλατος
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו | 25 |
στραφέντος δὲ αὐτοῦ φόβος θηρίοις τετράποσιν ἐπὶ γῆς ἁλλομένοις
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה | 26 |
ἐὰν συναντήσωσιν αὐτῷ λόγχαι οὐδὲν μὴ ποιήσωσιν δόρυ ἐπηρμένον καὶ θώρακα
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה | 27 |
ἥγηται μὲν γὰρ σίδηρον ἄχυρα χαλκὸν δὲ ὥσπερ ξύλον σαθρόν
לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע | 28 |
οὐ μὴ τρώσῃ αὐτὸν τόξον χάλκειον ἥγηται μὲν πετροβόλον χόρτον
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון | 29 |
ὡς καλάμη ἐλογίσθησαν σφῦραι καταγελᾷ δὲ σεισμοῦ πυρφόρου
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט | 30 |
ἡ στρωμνὴ αὐτοῦ ὀβελίσκοι ὀξεῖς πᾶς δὲ χρυσὸς θαλάσσης ὑπ’ αὐτὸν ὥσπερ πηλὸς ἀμύθητος
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה | 31 |
ἀναζεῖ τὴν ἄβυσσον ὥσπερ χαλκεῖον ἥγηται δὲ τὴν θάλασσαν ὥσπερ ἐξάλειπτρον
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה | 32 |
τὸν δὲ τάρταρον τῆς ἀβύσσου ὥσπερ αἰχμάλωτον ἐλογίσατο ἄβυσσον εἰς περίπατον
אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת | 33 |
οὐκ ἔστιν οὐδὲν ἐπὶ τῆς γῆς ὅμοιον αὐτῷ πεποιημένον ἐγκαταπαίζεσθαι ὑπὸ τῶν ἀγγέλων μου
את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ | 34 |
πᾶν ὑψηλὸν ὁρᾷ αὐτὸς δὲ βασιλεὺς πάντων τῶν ἐν τοῖς ὕδασιν