< איוב 41 >
תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו | 1 |
Kannst du das Krokodil mit der Angel ziehen und mit der Schnur seine Zunge niederdrücken?
התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו | 2 |
Ziehst du ihm eine Binsenschnur durch die Nase und durchbohrst du mit dem Haken seine Backe?
הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות | 3 |
Wird es dir viel Flehens machen oder dir gute Worte geben?
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם | 4 |
Wird es einen Vertrag mit dir eingehen, daß du es für immer zum Sklaven nehmest?
התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך | 5 |
Wirst du mit ihm spielen, wie mit einem Vöglein und kannst du es anbinden für deine Mädchen?
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים | 6 |
Feilschen darum die Zunftgenossen, verteilen es unter die Händler?
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו | 7 |
Kannst du sein Haupt mit Stacheln spicken und seinen Kopf mit schwirrenden Harpunen?
שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף | 8 |
Lege nur deine Hand an es - gedenke, welch' ein Kampf! du wirst's nicht wieder thun.
הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל | 9 |
Ja, seine Hoffnung ward betrogen; wird er doch schon bei seinem Anblick hingestreckt.
לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב | 10 |
So tollkühn ist keiner, daß er es reizen dürfte, - und wer ist, der mir sich stellen dürfte?
מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא | 11 |
Wer hat mir etwas zuvor gethan, daß ich vergelten müßte? Was irgendwo unter dem Himmel ist, gehört mir!
לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו | 12 |
Ich darf nicht schweigen von seinen Gliedern, noch von der Stärke und der Schönheit seines Baus.
מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא | 13 |
Wer hat je vorn sein Gewand aufgedeckt, und wer dringt in seines Gebisses Doppelreihen?
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה | 14 |
Wer hat je seines Rachens Doppelthor geöffnet? Um seine Zähne rings ist Schrecken!
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר | 15 |
Ein Stolz sind die Rinnen der Schilde, mit festem Siegel verschlossen.
אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם | 16 |
Eins reiht sich an das andere, kein Lüftchen dringt zwischen sie ein.
איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו | 17 |
Jedes hängt am andern fest; sie schließen sich zusammen unzertrennlich.
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר | 18 |
Sein Niesen läßt Licht erglänzen, und seine Augen gleichen der Morgenröte Wimpern.
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו | 19 |
Seinem Rachen entfahren Fackeln, entsprühen Feuerfunken.
מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן | 20 |
Aus seinen Nüstern dringt Dampf hervor wie von einem siedenden Topf mit Binsenfeuerung.
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא | 21 |
Sein Odem entzündet Kohlen, und Flammen entfahren seinem Rachen.
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה | 22 |
Auf seinem Halse wohnt die Kraft, und vor ihm her tanzt Verzagen.
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט | 23 |
Die Wampen seines Leibes haften fest, ihm angegossen unbeweglich.
לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית | 24 |
Sein Herz ist fest gegossen wie Stein, ja fest gegossen, wie ein unterer Mühlstein.
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו | 25 |
Wenn es auffährt, so fürchten sich Helden, geraten vor Schrecken in Verwirrung.
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה | 26 |
Greift man es an mit dem Schwert - so hält das nicht Stand, nicht Lanze, Pfeil und Panzer.
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה | 27 |
Es achtet das Eisen für Stroh, für wurmstichig Holz das Erz.
לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע | 28 |
Der Sohn des Bogens verjagt es nicht, in Strohhalme verwandeln sich ihm Schleudersteine.
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון | 29 |
Wie Strohhalme gelten ihm Keulen, und es lacht des Sausens der Lanze.
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט | 30 |
Unten an ihm sind spitzeste Scherben; einen Dreschschlitten breitet es aus auf dem Schlamm.
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה | 31 |
Es macht die Tiefe sieden wie einen Topf, macht das Wasser einem Salbenkessel gleich.
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה | 32 |
Hinter ihm leuchtet ein Pfad auf; man hält die Flut für Silberhaar.
אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת | 33 |
Nichts kommt ihm gleich auf Erden, ihm, das geschaffen ist, sich nie zu fürchten.
את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ | 34 |
Auf alles Hohe sieht es herab - ein König ist es über alle Stolzen!