< איוב 41 >
תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו | 1 |
Kannst du das Krokodil mit einer Angel ziehen und seine Zunge mit dem Stricke niederdrücken?
התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו | 2 |
Kannst du ihm durch die Nase eine Binsenschnur durchziehen? Durchbohren mit dem Haken seine Backe?
הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות | 3 |
Wird's dir viel Flehens machen; wird's dir wohl gute Worte geben?
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם | 4 |
Mit dir Verträge schließen, daß du's zum Knecht für immer nehmest?
התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך | 5 |
Kannst du mit ihm wohl spielen wie mit einem Vöglein? Und bindest du's für deine Mädchen an,
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים | 6 |
die seinetwegen Freundinnen einladen und unter Mägdlein es verlosen?
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו | 7 |
Kannst du mit Stacheln seine Haut ihm spicken und seinen Kopf mit schwirrenden Harpunen?
שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף | 8 |
Leg' deine Hand einmal daran! Bedenke, welch ein Kampf! Du tust's nie wieder."
הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל | 9 |
"Ja, seine Hoffnung wird getäuscht; bei seinem bloßen Anblick stürzt er hin.
לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב | 10 |
Kein Mensch ist so verwegen, daß er's reizt. 'Wer stellt sich vor mich hin?
מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא | 11 |
Wer griff mich an, und ich ließ diesen unversehrt entkommen? Mein wär ein solcher unterm ganzen Himmel.'
לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו | 12 |
Von seinen Gliedern kann ich nimmer schweigen und nicht von seiner Kraft, vom Ebenmaße seines Baues.
מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא | 13 |
Wer kann sein äußeres Kleid beschreiben, und wer sein doppeltes Gebiß abzeichnen?
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה | 14 |
Wer läßt in seines Rachens Doppeltüre sehen? Um seine Zähne lagert Schrecken.
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר | 15 |
Sein Rücken ist aus Rinnen voller Schilde, in engem Anschluß fest verschlossen.
אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם | 16 |
Eins reiht sich an das andere; dazwischen gibt es keine Fuge.
איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו | 17 |
Ein jedes hängt am anderen fest. Sie schließen unzertrennlich sich zusammen.
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר | 18 |
Sein Niesen läßt das Licht aufleuchten, und seine Augen sind der Morgenröte Wimpern gleich.
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו | 19 |
Aus seinem Rachen fahren Fackeln, sprühen Feuerfunken.
מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן | 20 |
Aus seinen Nüstern fährt ein Dampf gleichwie aus einem siedend heißen Topf.
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא | 21 |
Sein Odem zündet Kohlen an; aus seinem Rachen fahren Flammen.
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה | 22 |
In seinem Nacken wohnt die Kraft; ein Sack hängt vorn an ihm herab.
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט | 23 |
Die Wampen seines Fleisches haften fest, ihm angegossen, unbeweglich.
לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית | 24 |
Sein Herz fest wie ein Stein, fest wie ein unterer Mühlstein.
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו | 25 |
Wenn's auffährt, zagen Stärkste, sie taumeln ob der Wasserwirbel.
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה | 26 |
Wenn man's mit einem Schwerte trifft, hält dies nicht stand, nicht Lanze, Wurfgeschoß noch Panzer.
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה | 27 |
Das Eisen achtet es für Stroh, für morsches Holz das Erz.
לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע | 28 |
Nicht können's Pfeile je durchbohren, und Schleudersteine sind ihm wie Strohhalme.
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון | 29 |
Auch Keulen gelten ihm wie Halme, und übers Lanzenschwirren spottet es.
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט | 30 |
Und unten sind an ihm ganz spitze Scherben. Wie eine Dreschwalze, so fährt es auf dem Schlamm dahin.
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה | 31 |
Wie einen Topf, so läßt's die Tiefe brodeln; es macht das Wasser wie in einem Salbenkessel.
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה | 32 |
Ein Pfad aufleuchtet hinter ihm; man hält die Flut für Silberhaar.
אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת | 33 |
Auf Erden ist nicht seinesgleichen; geschaffen ist's, sich nicht zu fürchten.
את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ | 34 |
Auf alles Mächtige schaut es voll Stolz, ist's doch ein König über alle stolzen Tiere."