איוב 41

1 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו

Tireras-tu Léviathan avec un hameçon, et lui serreras-tu la langue avec une corde?

2 התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו

Lui passeras-tu un jonc dans les narines, et lui perceras-tu la mâchoire avec un anneau?

3 הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות

T’adressera-t-il d’ardentes prières, te dira-t-il de douces paroles?

4 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם

Fera-t-il une alliance avec toi, le prendras-tu toujours à ton service?

5 התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך

Joueras-tu avec lui comme avec un passereau, l’attacheras-tu pour amuser tes filles?

6 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים

Les pêcheurs associés en font-ils le commerce, le partagent-ils entre les marchands?

7 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו

Cribleras-tu sa peau de dards, perceras-tu sa tête du harpon?

8 שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף

Essaie de mettre la main sur lui: souviens-toi du combat, et tu n’y reviendras plus.

9 הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל

Voici que le chasseur est trompé dans son attente; la vue du monstre suffit à le terrasser.

10 לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב

Nul n’est assez hardi pour provoquer Léviathan: qui donc oserait me résister en face?

11 מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא

Qui m’a obligé, pour que j’aie à lui rendre? Tout ce qui est sous le ciel est à moi.

12 לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו

Je ne veux pas taire ses membres, sa force, l’harmonie de sa structure.

13 מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא

Qui jamais a soulevé le bord de sa cuirasse? Qui a franchi la double ligne de son râtelier?

14 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה

Qui a ouvert les portes de sa gueule? Autour de ses dents habite la terreur.

15 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר

Superbes sont les lignes de ses écailles, comme des sceaux étroitement serrés.

16 אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם

Chacune touche sa voisine; un souffle ne passerait pas entre elles.

17 איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו

Elles adhèrent l’une à l’autre, elles sont jointes et ne sauraient se séparer.

18 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר

Ses éternuements font jaillir la lumière, ses yeux sont comme les paupières de l’aurore.

19 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו

Des flammes jaillissent de sa gueule, il s’en échappe des étincelles de feu.

20 מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן

Une fumée sort de ses narines, comme d’une chaudière ardente et bouillante.

21 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא

Son souffle allume les charbons, de sa bouche s’élance la flamme.

22 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה

Dans son cou réside la force, devant lui bondit l’épouvante.

23 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט

Les muscles de sa chair tiennent ensemble; fondus sur lui, inébranlables.

24 לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית

Son cœur est dur comme la pierre, dur comme la meule inférieure.

25 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו

Quand il se lève, les plus braves ont peur, l’épouvante les fait défaillir.

26 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה

Qu’on l’attaque avec l’épée, l’épée ne résiste pas, ni la lance, ni le javelot, ni la flèche.

27 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה

Il tient le fer pour de la paille, l’airain comme un bois vermoulu.

28 לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע

La fille de l’arc ne le fait pas fuir, les pierres de la fronde sont pour lui un fétu;

29 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון

la massue, un brin de chaume; il se rit du fracas des piques.

30 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט

Sous son ventre sont des tessons aigus: on dirait une herse qu’il étend sur le limon.

31 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה

Il fait bouillonner l’abîme comme une chaudière, il fait de la mer un vase de parfums.

32 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה

Il laisse après lui un sillage de lumière, on dirait que l’abîme a des cheveux blancs.

33 אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת

Il n’a pas son égal sur la terre, il a été créé pour ne rien craindre.

34 את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ

Il regarde en face tout ce qui est élevé, il est le roi des plus fiers animaux.