< איוב 41 >

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו 1
Dost thou draw leviathan with an angle? And with a rope thou lettest down — his tongue?
התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו 2
Dost thou put a reed in his nose? And with a thorn pierce his jaw?
הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות 3
Doth he multiply unto thee supplications? Doth he speak unto thee tender things?
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם 4
Doth he make a covenant with thee? Dost thou take him for a servant age-during?
התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך 5
Dost thou play with him as a bird? And dost thou bind him for thy damsels?
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים 6
(Feast upon him do companions, They divide him among the merchants!)
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו 7
Dost thou fill with barbed irons his skin? And with fish-spears his head?
שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף 8
Place on him thy hand, Remember the battle — do not add!
הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל 9
Lo, the hope of him is found a liar, Also at his appearance is not one cast down?
לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב 10
None so fierce that he doth awake him, And who [is] he before Me stationeth himself?
מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא 11
Who hath brought before Me and I repay? Under the whole heavens it [is] mine.
לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו 12
I do not keep silent concerning his parts, And the matter of might, And the grace of his arrangement.
מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא 13
Who hath uncovered the face of his clothing? Within his double bridle who doth enter?
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה 14
The doors of his face who hath opened? Round about his teeth [are] terrible.
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר 15
A pride — strong ones of shields, Shut up — a close seal.
אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם 16
One unto another they draw nigh, And air doth not enter between them.
איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו 17
One unto another they adhere, They stick together and are not separated.
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר 18
His sneezings cause light to shine, And his eyes [are] as the eyelids of the dawn.
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו 19
Out of his mouth do flames go, sparks of fire escape.
מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן 20
Out of his nostrils goeth forth smoke, As a blown pot and reeds.
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא 21
His breath setteth coals on fire, And a flame from his mouth goeth forth.
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה 22
In his neck lodge doth strength, And before him doth grief exult.
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט 23
The flakes of his flesh have adhered — Firm upon him — it is not moved.
לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית 24
His heart [is] firm as a stone, Yea, firm as the lower piece.
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו 25
From his rising are the mighty afraid, From breakings they keep themselves free.
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה 26
The sword of his overtaker standeth not, Spear — dart — and lance.
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה 27
He reckoneth iron as straw, brass as rotten wood.
לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע 28
The son of the bow doth not cause him to flee, Turned by him into stubble are stones of the sling.
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון 29
As stubble have darts been reckoned, And he laugheth at the shaking of a javelin.
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט 30
Under him [are] sharp points of clay, He spreadeth gold on the mire.
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה 31
He causeth to boil as a pot the deep, The sea he maketh as a pot of ointment.
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה 32
After him he causeth a path to shine, One thinketh the deep to be hoary.
אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת 33
There is not on the earth his like, That is made without terror.
את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ 34
Every high thing he doth see, He [is] king over all sons of pride.

< איוב 41 >