איוב 41

1 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו

Canst thou draw out the Crocodile with a fish-hook? Or, with a cord, canst thou fasten down his tongue?

2 התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו

Wilt thou put a rush-cord on his nose? or, with a thorn, wilt thou pierce his jaw?

3 הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות

Will he multiply unto thee supplications, or will he speak unto thee softly?

4 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם

Will he solemnise a covenant with thee? Wilt thou take him for a life-long servant?

5 התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך

Wilt thou sport with him, as with a little bird? Or wilt thou bind him, for thy maidens?

6 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים

Shall the companions bargain over him? or will they part him among the traders?

7 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו

Wilt thou fill, with darts, his skin? or, with fish-spears, his head?

8 שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף

Lay thou upon him thy hand, remember the battle—no more!

9 הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל

Lo! any hope of him, hath been found deceptive, Even at the sight of him, shall not one be overwhelmed?

10 לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב

None so bold, that he will rouse him! Who then is he that, before me, can stand?

11 מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא

Who hath forestalled me, that I may repay him? Under all the heavens, mine it is!

12 לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו

I will not pass by in silence his parts, or the matter of strength, or the grace of his armour.

13 מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא

Who hath removed his outer garment, through his double row of teeth, who would enter?

14 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה

The doors of his face, who hath opened? The circles of his teeth, are a terror!

15 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר

A pride, are his arched sides, closed up, with a firm seal;

16 אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם

One to another, they join, and, air, cannot enter between them;

17 איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו

Each to its fellow, they cleave, they grasp each other, and cannot be parted;

18 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר

His sneezings, flash forth light, and, his eyes, are like the eyelashes of the dawn;

19 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו

Out of his mouth, torches dart forth, sparks of fire, escape;

20 מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן

Out of his nostrils, proceedeth smoke, like a blown pot and rushes;

21 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא

His breath, setteth coals ablaze, and, a flame, out of his mouth, proceedeth;

22 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה

In his neck, lodgeth strength, and, before him, danceth dismay;

23 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט

The dewlaps of his flesh, cleave together, hardened upon him, they cannot be moved;

24 לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית

His heart, is hardened like a stone, yea hardened, like the nether millstone;

25 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו

At his rising up, mighty men are afraid, by reason of terror, they are beside themselves:

26 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה

As for him that assaileth him, the sword availeth not, spear, dart, or coat of mail:

27 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה

He counteth iron as broken straw, and bronze as rotten wood:

28 לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע

The arrow, will not make him flee, Into chaff, are sling-stones changed by him:

29 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון

As a straw, is a club accounted, and he laugheth at the whir of the javelin;

30 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט

His underparts, are points of potsherd, a pointed threshing roller spreadeth out upon the slime:

31 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה

He causeth to boil, as a cauldron, the raging deep, the sea, he maketh like a brewing vessel:

32 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה

After him, he lighteth up a path, one might think the resounding deep to be hoary!

33 אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת

There is not—upon the dust—his like, that hath been made to be without fear;

34 את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ

Every thing lofty, he beholdeth, he, is king over all ravenous beasts.