איוב 41
| תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו | 1 |
Kan du trække Krokodillen op med Krog og binde dens Tunge med Snøre?
| התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו | 2 |
Kan du mon stikke et Siv i dens Snude, bore en Krog igennem dens Kæber?
| הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות | 3 |
Mon den vil trygle dig længe og give dig gode Ord?
| היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם | 4 |
Mon den vil indgå en Pagt med dig, så du får den til Træl for evigt?
| התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך | 5 |
Han du mon lege med den som en Fugl og tøjre den for dine Pigebørn?
| יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים | 6 |
Falbyder Fiskerlauget den og stykker den ud mellem Sælgerne?
| התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו | 7 |
Mon du kan spække dens Hud med Kroge og med Harpuner dens Hoved?
| שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף | 8 |
Læg dog engang din Hånd på den! Du vil huske den Kamp og gør det ej mer.
| הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל | 9 |
Det Håb vilde blive til Skamme, alene ved Synet lå du der.
| לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב | 10 |
Ingen drister sig til at tirre den, hvem holder Stand imod den?
| מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא | 11 |
Hvem møder den og slipper fra det hvem under hele Himlen?
| לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו | 12 |
Jeg tier ej om dens Lemmer, hvor stærk den er, hvor smukt den er skabt.
| מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא | 13 |
Hvem har trukket dens Klædning af, trængt ind i dens dobbelte Panser?
| דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה | 14 |
Hvem har åbnet dens Ansigts Døre? Rundt om dens Tænder er Rædsel.
| גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר | 15 |
Dens Ryg er Reder af Skjolde, dens Bryst er et Segl af Sten;
| אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם | 16 |
de sidder tæt ved hverandre, Luft kommer ikke ind derimellem;
| איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו | 17 |
de hænger fast ved hverandre, uadskilleligt griber de ind i hverandre.
| עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר | 18 |
Dens Nysen fremkalder strålende Lys, som Morgenrødens Øjenlåg er dens Øjne.
| מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו | 19 |
Ud af dens Gab farer Fakler, Ildgnister spruder der frem.
| מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן | 20 |
Em står ud af dens Næsebor som af en ophedet, kogende Kedel.
| נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא | 21 |
Dens Ånde tænder som glødende Kul, Luer står ud af dens Gab.
| בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה | 22 |
Styrken bor på dens Hals, og Angsten hopper foran den.
| מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט | 23 |
Tæt sidder Kødets Knuder, som støbt til Kroppen; de rokkes ikke;
| לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית | 24 |
fast som Sten er dens Hjerte støbt, fast som den nederste Møllesten.
| משתו יגורו אלים משברים יתחטאו | 25 |
Når den rejser sig, gyser Helte, fra Sans og Samling går de af Skræk.
| משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה | 26 |
Angriberens Sværd holder ikke Stand, ej Kastevåben, Spyd eller Pil.
| יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה | 27 |
Jern regner den kun for Halm og Kobber for trøsket Træ;
| לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע | 28 |
Buens Søn slår den ikke på Flugt, Slyngens Sten bliver Strå for den,
| כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון | 29 |
Stridskøllen regnes for Rør, den ler ad det svirrende Spyd.
| תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט | 30 |
På Bugen er der skarpe Rande, dens Spor i Dyndet er som Tærskeslædens;
| ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה | 31 |
Dybet får den i Kog som en Gryde, en Salvekedel gør den af Floden;
| אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה | 32 |
bag den er der en lysende Sti, Dybet synes som Sølverhår.
| אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת | 33 |
Dens Lige findes ikke på Jord, den er skabt til ikke at frygte.
| את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ | 34 |
Alt, hvad højt er, ræddes for den, den er Konge over alle stolte Dyr.
