< איוב 40 >
ויען יהוה את-איוב ויאמר | 1 |
Moreover Jehovah spake to Job, and said:
הרב עם-שדי יסור מוכיח אלוה יעננה | 2 |
Will the censurer of the Almighty contend with him? Will the reprover of God answer?
ויען איוב את-יהוה ויאמר | 3 |
Then Job answered Jehovah, and said:
הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו-פי | 4 |
Behold, I am vile! what can I answer thee? I will lay my hand upon my mouth.
אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף | 5 |
Once have I spoken, but I will not speak again; Yea, twice, but I will say no more.
ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה) ויאמר | 6 |
Then spake Jehovah to Job out of the whirlwind, and said:
אזר-נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני | 7 |
Gird up now thy loins like a man! I will ask thee, and do thou instruct me!
האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק | 8 |
Wilt thou even disannul my right? Wilt thou condemn me, that thou mayst be righteous?
ואם-זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם | 9 |
Hast thou an arm like God's? Or canst thou thunder with thy voice like him?
עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש | 10 |
Deck thyself with grandeur and majesty, And array thyself in splendor and glory!
הפץ עברות אפך וראה כל-גאה והשפילהו | 11 |
Send forth the fury of thy wrath! Look upon every proud one, and abase him!
ראה כל-גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם | 12 |
Look upon every proud one, and bring him low; Yea, tread down the wicked in their place!
טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון | 13 |
Hide them in the dust together; Shut up their faces in darkness!
וגם-אני אודך כי-תושע לך ימינך | 14 |
Then, indeed, will I give thee the praise, That thine own right hand can save thee.
הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך חציר כבקר יאכל | 15 |
Behold the river-horse, which I have made as well as thyself; He feedeth on grass like the ox.
הנה-נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו | 16 |
Behold, what strength is in his loins! And what force in the muscles of his belly!
יחפץ זנבו כמו-ארז גידי פחדו ישרגו | 17 |
He bendeth his tail, like the cedar, And the sinews of his thighs are twisted together.
עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל | 18 |
His bones are pipes of brass, And his limbs are bars of iron.
הוא ראשית דרכי-אל העשו יגש חרבו | 19 |
He is chief among the works of God; He that made him gave him his sword.
כי-בול הרים ישאו-לו וכל-חית השדה ישחקו-שם | 20 |
For the mountains supply him with food, Where all the beasts of the field play.
תחת-צאלים ישכב-- בסתר קנה ובצה | 21 |
He lieth down under the lote-plants, In the covert of reeds, and in the fens.
יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי-נחל | 22 |
The lote-plants cover him with their shadow, And the willows of the brook compass him about.
הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו | 23 |
Lo! the stream overfloweth, but he starteth not; He is unmoved though Jordan rush forth even to his mouth.
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב-אף | 24 |
Can one take him before his eyes, Or pierce his nose with hooks?