< איוב 40 >
ויען יהוה את-איוב ויאמר | 1 |
And Jehovah answered Job and said,
הרב עם-שדי יסור מוכיח אלוה יעננה | 2 |
Shall he that will contend with the Almighty instruct [him]? he that reproveth God, let him answer it.
ויען איוב את-יהוה ויאמר | 3 |
And Job answered Jehovah and said,
הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו-פי | 4 |
Behold, I am nought: what shall I answer thee? I will lay my hand upon my mouth.
אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף | 5 |
Once have I spoken, and I will not answer; yea twice, but I will proceed no further.
ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה) ויאמר | 6 |
And Jehovah answered Job out of the whirlwind and said,
אזר-נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני | 7 |
Gird up now thy loins like a man: I will demand of thee, and inform thou me.
האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק | 8 |
Wilt thou also annul my judgment? wilt thou condemn me that thou mayest be righteous?
ואם-זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם | 9 |
Hast thou an arm like God? or canst thou thunder with a voice like him?
עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש | 10 |
Deck thyself now with glory and excellency, and clothe thyself with majesty and splendour.
הפץ עברות אפך וראה כל-גאה והשפילהו | 11 |
Cast abroad the ragings of thine anger, and look on every one that is proud, and abase him:
ראה כל-גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם | 12 |
Look on every one that is proud, bring him low, and tread down the wicked in their place:
טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון | 13 |
Hide them in the dust together; bind their faces in secret.
וגם-אני אודך כי-תושע לך ימינך | 14 |
Then will I also praise thee, because thy right hand saveth thee.
הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך חציר כבקר יאכל | 15 |
See now the behemoth, which I made with thee: he eateth grass as an ox.
הנה-נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו | 16 |
Behold now, his strength is in his loins, and his force is in the muscles of his belly.
יחפץ זנבו כמו-ארז גידי פחדו ישרגו | 17 |
He bendeth his tail like a cedar; the sinews of his thighs are woven together.
עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל | 18 |
His bones are tubes of bronze, his members are like bars of iron.
הוא ראשית דרכי-אל העשו יגש חרבו | 19 |
He is the chief of God's ways: he that made him gave him his sword.
כי-בול הרים ישאו-לו וכל-חית השדה ישחקו-שם | 20 |
For the mountains bring him forth food, where all the beasts of the field play.
תחת-צאלים ישכב-- בסתר קנה ובצה | 21 |
He lieth under lotus-bushes, in the covert of the reed and fen:
יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי-נחל | 22 |
Lotus-bushes cover him with their shade; the willows of the brook surround him.
הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו | 23 |
Lo, the river overfloweth — he startleth not: he is confident though a Jordan break forth against his mouth.
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב-אף | 24 |
Shall he be taken in front? will they pierce through [his] nose in the trap?