איוב 40
| ויען יהוה את-איוב ויאמר | 1 |
Og HERREN svarede Job og sagde:
| הרב עם-שדי יסור מוכיח אלוה יעננה | 2 |
Vil den trættekære tvistes med den Almægtige? Han, som revser Gud, han svare herpaa!
| ויען איוב את-יהוה ויאמר | 3 |
Da svarede Job HERREN og sagde:
| הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו-פי | 4 |
Se, jeg er ringe, hvad skal jeg svare?
| אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף | 5 |
Jeg lægger min Haand paa min Mund! Een Gang har jeg talt, gentager det ikke, to Gange, men gør det ej mer!
| ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה) ויאמר | 6 |
Da svarede HERREN Job ud fra Stormvejret og sagde:
| אזר-נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני | 7 |
Omgjord som en Mand dine Lænder, jeg vil spørge, og du skal lære mig!
| האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק | 8 |
Mon du vil gøre min Ret til intet, dømme mig, for at du selv kan faa Ret?
| ואם-זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם | 9 |
Har du en Arm som Gud, kan du tordne med Brag som han?
| עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש | 10 |
Smyk dig med Højhed og Storhed, klæd dig i Glans og Herlighed!
| הפץ עברות אפך וראה כל-גאה והשפילהו | 11 |
Udgyd din Vredes Strømme, slaa de stolte ned med et Blik,
| ראה כל-גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם | 12 |
bøj med et Blik de stolte og knus paa Stedet de gudløse,
| טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון | 13 |
skjul dem i Støvet til Hobe og lænk deres Aasyn i Skjulet!
| וגם-אני אודך כי-תושע לך ימינך | 14 |
Saa vil jeg ogsaa love dig for Sejren, din højre har vundet.
| הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך חציר כבקר יאכל | 15 |
Se Nilhesten! Den har jeg skabt saavel som dig. Som Oksen æder den Græs.
| הנה-נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו | 16 |
Se, hvilken Kraft i Lænderne og hvilken Styrke i Bugens Muskler!
| יחפץ זנבו כמו-ארז גידי פחדו ישרגו | 17 |
Halen holder den stiv som en Ceder, Bovens Sener er flettet sammen;
| עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל | 18 |
dens Knogler er Rør af, Kobber, Benene i den som Stænger af Jern.
| הוא ראשית דרכי-אל העשו יגש חרבו | 19 |
Den er Guds ypperste Skabning, skabt til at herske over de andre;
| כי-בול הרים ישאו-לו וכל-חית השדה ישחקו-שם | 20 |
thi Foder til den bærer Bjergene, hvor Markens Vildt har Legeplads.
| תחת-צאלים ישכב-- בסתר קנה ובצה | 21 |
Den lægger sig hen under Lotusbuske, i Skjul af Siv og Rør;
| יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי-נחל | 22 |
Lotusbuskene giver den Tag og Skygge, Bækkens Pile yder den Hegn.
| הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו | 23 |
Den taber ej Modet, naar Jordan stiger, er rolig, om Strømmen end svulmer mod dens Gab.
| בעיניו יקחנו במוקשים ינקב-אף | 24 |
Hvem kan gribe den i dens Tænder og trække Reb igennem dens Snude?
